תוספתא/ברכות/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכות פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< תוספתא, מסכת ברכות, פרק ה >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה מהדורת צוקרמנדל מהדורת וילנא מהדורת העתקה מכתבי יד


<< · תוספתא (וילנא) · ברכות · ה· >>

<< · תוספתא · ברכות · [[תוספתא ברכות |]] · >>

הלכה א[עריכה]

לא יאכל אדם ערב שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת בתאוה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אדם אוכל והולך עד שתחשך מפסיקין לשבתות דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אין מפסיקין.

הלכה ב[עריכה]

מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לר' יוסי ברבי רצונך לשבת אמר לו בכל יום אתה מחבב דברי בפני יהודה עכשיו אתה מחבב דברי יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אמר לו א"כ לא נפסוק שמא תקבע הלכה לדורות אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי.

הלכה ג[עריכה]

דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך.

הלכה ד[עריכה]

כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון ומזכיר של שבת בבהמ"ז ובשני אומר עליו קדושת היום.

הלכה ה[עריכה]

כיצד סדר ההסיבה בזמן שהן שתי מטות גדול מיסב בראש ושני לו למטה הימנו ובזמן שהן שלש מטות גדול מיסב שני לו למעלה הימנו שלישי לו למטה הימנו כך היו מסודרין והולכין.

הלכה ו[עריכה]

כיצד סדר עד חמשה מתחילין מן הגדול מחמשה ואילך מתחילין מן הקטן עד שמגיע לחמשה וחוזר ומתחיל מן הגדול ולמקום שמים אחרונים חוזרין שם ברכה חוזרת.

הלכה ז[עריכה]

סדר למזיגת הכוס בתוך המזון מתחיל מן הגדול אחר המזון מתחילין מן המברך רצה לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו.

הלכה ח[עריכה]

ב' ממתינין זה את זה בקערה ג' אין ממתינין המברך פושט ידו ראשון רצה לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו.

הלכה ט[עריכה]

לא ישוך אדם מן הפרוסה ויחזירנה בקערה מפני סכנת נפשות.

הלכה י[עריכה]

לא ישתה אדם מן הכוס ויתננו לחבירו לפי שאין דעת הבריות שוות.

הלכה יא[עריכה]

א' משמש את השנים ה"ז אוכל עמהן ג' אינו אוכל עמהן עד שיתנו לו רשות.

הלכה יב[עריכה]

בא להם מתיקה בתוך המזון מברך על המזון ופוטר את המתיקה.

הלכה יג[עריכה]

ר' מונא אומר משום רבי יהודה פת הבאה בכסנין אחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחרי'.

הלכה יד[עריכה]

מים ראשונים רשות אחרונים חובה מים ראשונים רצה להפסיק מפסיק אחרונים אינו מפסיק.

הלכה טו[עריכה]

הכל חייבין בברכת המזון כהנים לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררין חללין וממזרין נתינין סריס אדם סריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים ידי חובתן טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן.

הלכה טז[עריכה]

אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא שאינו מינו.

הלכה יז[עריכה]

מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא מינו ולא שאינו מינו.

הלכה יח[עריכה]

נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן. באמת אמרו אשה מברכת לבעלה לאביו עבד לרבו.

הלכה יט[עריכה]

אין מזמנין עליו מדקדקין בקטן.

הלכה כ[עריכה]

בין שאמר נברך בין שאמר ברכו אין תופסין אותו על כך הנקדנין תופסין על כך בעשרים נחלקו ובלבד שלא יהא בהן אחד שמפטירין מן הזמון.

הלכה כא[עריכה]

עלו והסיבו אלו מזמנין עליו.

הלכה כב[עריכה]

עובד כוכבים המברך בשם עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן עד שישמע את הברכה כולה.

הלכה כג[עריכה]

היה מקריב זבחים בירושלים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה כשהוא מקריבם אומר בא"י אקב"ו להקריב זבחים כשהוא אוכלם אומר בא"י אקב"ו לאכול זבחים.

הלכה כד[עריכה]

עשרה שהיו אוכלין אע"פ שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן.

הלכה כה[עריכה]

פועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית הרי אלו מברכין לאחריה שתים כיצד מברך ברכה ראשונה כתקנה שניה של ירושלים בשל ארץ וחותם בשל ארץ בד"א בעושין בשכרן אבל אם היו עושין עמו בסעודה או שהיה בעל הבית הרי אלו מברכין כתקנן. ארבעה דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין לא בא ובית הלל אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר דבר אחר ברכת היין תדיר וברכת היום אינו תדיר תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והלכה כב"ה.

הלכה כו[עריכה]

ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין תחלה שמא נטמאו משקין שבאחורי הכוס מחמת ידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס וב"ה אומרים אחורי הכוס לעולם טמאין .

הלכה כז[עריכה]

מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין תחלה שמא יטמאו משקין של ידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים אלא מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים.

הלכה כח[עריכה]

ב"ש אומרים מקנח ידו במפה ומניחה על השולחן שאם אתה אומר על הכסת שמא נטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את הידים ובית הלל אומרים ספק משקים לידים טהור דבר אחר אין נטילה לחולין מן התורה אלא מקנח ידו במפה ומניחה על הכסת שאם אתה אומר על השולחן שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת השולחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין.

הלכה כט[עריכה]

ב"ש אומרים מכבדין את הבית מפני אבוד אוכלין ואח"כ נוטלין לידים ובה"א שמש תלמיד חכם ומלקט פירורין שיש בהן כזית נוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית.

הלכה ל[עריכה]

הביאו לפניו שמן ויין ב"ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואחר כך על היין ובית הלל אומרים אוחז היין בימינו בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן וטוחה בראש השמש אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל לפי שאין שבח לתלמיד חכם שיצא מבושם.

הלכה לא[עריכה]

א"ר יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברהמ"ז שבתחלה ועל הבדלה שבסוף ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב"ש אומרים על המאור ואח"כ ובית הלל אומרים בשמים ואח"כ מאור.

הלכה לב[עריכה]

הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו ואומר הבדלה במוצאי שבת ובמוצאי יו"ט ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי שבת ליו"ט ובמוצאי יו"ט לחולו של מועד הרגיל אומר הבדלות הרבה ושאינו רגיל אומר אחת או שתים.

הלכה לג[עריכה]

בית המדרש ב"ש אומרים אחד מברך לכולן וב"ה אומרי' כל אחד ואח' מברך .

הלכה לד[עריכה]

היה לו נר טמון בחיקו או בפנס או שראה את השלהבת ולא נשתמש השלהבת ומשתמש לאורה.

הלכה לה[עריכה]

עששית שלא כבתה מברך עליה נר של נכרי אינו מברך עליה ישראל שהדליק מנכרי ונכרי שהדליק מישראל מברך עליה מאימתי מברך משתחשך לא בירך משתחשך יברך כל הלילה לא בירך כל הלילה לא יברך מעתה.

הלכה לו[עריכה]

האש והכלאים אינן מששת ימי בראשית אבל מששת ימי בראשית ר' יוסי אומר אש גיהנם שנבראת ביום שני אינה כבתה לעולם שנא' ואשם לא תכבה האש והבשמים שבמרחץ אינו מברך עליהן.

הלכה לז[עריכה]

היה עומד בחנות של בשמים כל היום אינו מברך אלא פעם אחת היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם.