תוספתא/בבא בתרא/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · בבא בתרא · ב· >>


הלכה א[עריכה]

כל שאינו עושה פירות תדיר כגון שדה בית השלחין בית הבעל חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא בא באספמיא אבל אם היה עמו במדינה כיון שאכלה שנה אחת ה"ז חזקה. הלוקח מחמת הלוקח אע"פ שהלוקח הראשון אומר גזולה היא בידי לא כל הימנו לאבד זכותו של זה. האוכל שדה מחמת אונו ונמצאת אונו שהיא פסולה הרי זה אינה חזקה. האוכל שדה בחזקת שהיא שלו והוציא עליו שטר שמכרה לו ושנתנה לו במתנה יתקיים שטר בחותמיו ואם אמר כתבתי שטר ונטלתי מעות שטר פיספיס הוא בידך הכל הולך אחר חזקה. האוכל שדה שש שנים וערער עליו שלש שנים הראשונות ובאחרונה אמר לו אתה מכרת לי ואתה נתת לי במתנה אם מחמת טענה הראשונה אינה חזקה שכל טענה שמקצתה בטלה בטלה כולה.

הלכה ב[עריכה]

אימתי אמרו אריס ישבע שלא בטענה כל זמן שאריס יצא מאריסותו הרי הוא ככל אדם. שותף כל זמן ששותף יצא משותפותו הרי הוא כאחד מכל אדם אפוטרופוס כל זמן שאפוטרופוס יצא מאפוטרופסותו הרי הוא כאחד מכל אדם. הבן שחלק והאשה שנתגרשה הרי הן כאחד מכל אדם מקבלי פקדונות והרועים והשכיר אין להם חזקה האומנין אין להן חזקה כיצד רואה כליו אצל כובס ועבדו אצל אומן אמר לו תן לי את שלי אמר לו אתה מכרתם לי ואתה נתתם לי במתנה אינה חזקה אתה אמרת לי למוכרם אתה אמרת ליתנם במתנה הרי זו חזקה.

הלכה ג[עריכה]

חזקה שלש שנים החזיק האב שנה אחת והבן שתי שנים האב שתי שנים והבן שנה אחת הרי זו חזקה. האב שנה והבן שנה והלוקח שנה הרי זו חזקה החזיק בפני האב שנה אחת ובפני הבן שתי שנים הרי זו חזקה בפני האב שתי שנים ובפני הבן שנה אחת הרי זו חזקה בפני האב שנה ובפני הבן שנה ובפני הלוקח שנה הרי זו חזקה.

הלכה ד[עריכה]

החזיק האדם בפני שנים שנה הראשונה בפני שנים שנה השניה בפני שנים שנה השלישית הרי אלו שלש עדיות והן עדות אחת נמצאת כת הראשונה זוממת הרי בידו שתי שנים שניה הרי בידו שנה אחת שלישית אין בידו כלום היו הן הראשונים והן האחרונים נמצאו זוממין בראשונה אין בידו כלום שניה הרי בידו שנה אחת שלישית הרי בידו שתי שנים א"ר יוסי בא רבי יוחנן בן נורי אצל רבי חלפתא אמר לו הרי שהחזיק בפני שנים שנה ראשונה ובפני שנים שנה שניה ובפני שנים שנה שלישית מהו אמר לו הרי זו חזקה אמר לו אף אני אומר כן אלא שעקיבה אומר אין חזקה רבי יהודה אומר הרי הוא אומר (מלכים א ד) ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו וגו' ואומר (שם) ונציב אחד אשר בארץ הוי אומר זה חודש העבור רבי נחמיה אומר זה אפוטרופוס שממונה ע"י כולן שאין שבחו של מלך להיות שנים עשר משמשין אותו אלא שנים עשר משמשין את האחד והאחד משמש את המלך.

הלכה ה[עריכה]

המחזיק בנכסי הגר נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה נעל אחד וגדר אחד הרי זו חזקה נעלו שנים וגדרו שנים הרי זו חזקה היו לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת החזיק בכולן עשרה עבדים אע"פ שהחזיק באחד לא החזיק בכולן כלים ועבדים זכה בכלים לא זכה בעבדים בעבדים לא זכה בכלים כלים וקרקעות זכה בקרקעות לא זכה בכלים בכלים לא זכה בקרקעות עבדים וקרקעות זכה בעבדים לא זכה בקרקעות בקרקעות לא זכה בעבדים הלך בה בין לארכה ובין לרחבה הרי זה קנה הלכו בו שנים זה קנה מקום הילוכו וזה קנה מקום הילוכו דברי ר"א וחכמים אומרים שניהם לא קנו עד שעה שיחזיקו לקח ממנו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן שכר ממנו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן לקח מקצתן ושכר מקצתן והחזיק בין בלקיחה בין בשכירה הרי זו חזקה. נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה כיצד אמר לו חצר וכל מה שבתוכה אני מוכר לך כיון שכתב שטר וקבל מעות והחזיק באחת מהן החזיק בכולן מקום עמידת תנור וכירים בחצר אין להם חזקה קורה על גביהן כל שהוא הרי זו חזקה תרנגולין בחצר אין להן חזקה עשה להן גג גבוה י' טפחים הרי זו חזקה צנור אין לו חזקה מקום קילוחו יש לו חזקה פתח בחצר אע"פ שסתמו אין לו חזקה פרץ פצימיו יש לו חזקה איזו היא חלון הצורי כל שראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה דברי רבי מאיר ובלבד שיהא לה מלבן או צורת פתח וכן היה רבי מאיר אומר לא יפתח אדם פתח על גבי פתחו של חבירו וחלון על גבי חלון של חבירו פתח ע"ג חלונו של חבירו וחלון על גבי פתחו של חבירו וחכמים מתירין ובלבד שירחיק ד' אמות אבא שאול אומר לא יפתח אדם חנות כנגד חצרו של חבירו כדי שלא יהא יושב בחנותו ורואה מה בחצרו של חבירו אלא זה פותח לרשות הרבים וזה פותח לרשות הרבים.

הלכה ו[עריכה]

כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר של שותפין כך בני מבוי יכולין למחות זה את זה במבוי השותפין כיצד בנה מרחץ בצד מרחצו של חבירו חנות בתוך חנותו של חבירו אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת את התקלה שאומר לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי היו מימיו עוברים דרך גגו של חבירו ועמד והפסיקן יכול לעכב על ידו עד שיודיע באיזה מקום הוא מוליכן היתה דרך הרבים או נהר עוברת בתוך [שדהו] ועמד וגדרו והעבירו בתוך שדה חבירו אין יכול למחות בידו ולומר לו אתה הבאת עלי את התקלה שאומר לו כדרך שעשיתי בתוך שלי כך עשה בתוך שלך רבי יהודה אומר הרבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו. יש לו באר בחצרו של חבירו והרי בעל חצר מבקש לחפור לו באר אחרת יכול לעכב על ידיו ולא יעשנו בית הגלגל לרבים בית טבילה לרבים ולא יהא ממלא ומשקה ממלא ומוכר אלא ממלא ומשקה בשוק ממלא ומוכר בשוק לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות ונפלו הרי זה בונה את מקומן אין מפייחין אין מסיידין אין מכיירין לקח בית מופח מסויד ומכויר הרי הן בחזקתן סד אדם כל ביתו בסיד ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אדם כל עסקי סעודה ומשייר דבר מועט זכר לירושלים עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט זכר לירושלים שנאמר (תהילים קלז) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' כל המתאבלין עליה בעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא שנאמר (ישעיהו סו) שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.