תומר דבורה/ו
פרק ששי
[עריכה]היאך ירגיל אדם עצמו במידת הגבורה
[עריכה]דע כי כל פעולות התעוררות יצר־הרע הם ממש מעוררות הגבורות החזקות, לכך לא יתנועע יצר־הרע שלא יעורר גבורה.
והטעם שהאדם נוצר בשני יצירות – יצר טוב ויצר הרע, זה חסד וזה גבורה, אמנם פירשו בזוהר בפרשת בראשית (דף מט.) שיצר טוב נברא לאדם עצמו לצרכו, ויצר־הרע לצורך אשתו; ראה כמה מתוקים דבריו, הרי התפארת בעל החסד נוטה אל הימין, וכל הנהגותיו בימין – יצר טוב; והנקבה שמאלית, וכל הנהגותיה בגבורה אם כן ראוי שלא יתעורר יצר הרע לתועלת עצמו שהרי מעורר אדם העליון בגבורה ומאבד העולם. אם כן כל מידות שיעורר האדם לעצמו לצד הגבורה ויצר־הרע פוגם האדם העליון, ומכאן יראה כמה מגונה הכעס וכל כיוצא בו שהוא מגביר הגבורות הקשות, אמנם יצר הרע צריך להיות קשור ואסור לבלתי יתעורר לשום פעולה שבעולם מפעולות גופו לא לחימוד ביאה ולא לחמדת ממון ולא לצד כעס ולא לצד כבוד כלל.
אמנם לצורך אשתו יעורר יצרו בנחת לצד הגבורות המתוקות, כגון להלבישה, לתקן לה בית, ויאמר: הרי בזה שאני מלבישה אני מתקן השכינה, שהיא מתקשטת בבינה שהוא גבורה דכליל כולהו גבורות והן מתמתקות בהמון רחמיה. לפיכך כל תיקוני הבית הם תיקוני השכינה, שהיא מתמתקת מצד יצר־הרע הנברא לעשות רצון קונו לא זולת, לפיכך לא יכוין האדם בו שום הנאה של כלום אלא כשאשתו מתנאה לפניו בדירה נאה יכוין לתיקוני שכינה שהיא מתתקנת בגבורות השמאליות הטובות שמשם העושר והכבוד. ומצד זה יעורר היצר־הרע לאהבתה, ואז יכוין אל השמאל המתעורר לקרבה, בסוד "שמאלו תחת לראשי" (שיר השירים ח, ג), אינה מתקשרת תחלה אלא מצד השמאל ואחר־כך "וימינו תחבקני" יכוין למתק כל אותם התיקונים ביצרו הטוב, ולתקן אותה ממש, לשמחה בדבר־מצוה לשם היחוד עליון, הרי המתיק כל הגבורות ותיקנם בימין; ודרך זה יהיה לכל מיני חמדה הבאים מצד יצר־הרע – יהיה עיקרם לתיקוני האשה אשר הוכיח ה' לו לעזר כנגדו, ויהפוך כולם אחר כך לעבודת ה', לקשרם בימין: