תולדות תנאים ואמוראים/ש/ר' שמעון בן מנסיא
ר׳ שמעון בן מנסיא. (תנא נזכר במשנה).[עריכה]
הוא היה תלמיד ר״מ כדמוכח כתובות יד: ר״ש בן אלעזר אומר משום ר״מ וכן היה ר״ש בן מנשיא אומר כדבריו.
וב״מ קו: רש״בג אומר משום ר״מ וכן היה רש״במ אומר כדבריו.
ובנדה כא: סומכוס אומר משום ר״מ וכן היה רש״במ אומר כדבריו.
וכן קבל מרש״בי כאבות פ״ו־ט
(הנדפס במשנה) ר״ש בן מנסיא אומר משום רש״בי הנוי והכח וכו'.
ובספרי בהעלותך פסוק ויצעק רש״במ אומר אלו הזקנים, והמאמר מובא ויק"ר פ״טו־כד ותנחומא שם ושם איתא פליגא בה ר״ש בר אבא ור״ש בן מנסיא, והוא ט״ס וצ״ל רש"בי ורש״במ כדמובא בהערה שם.
ונזכר במשנה חגיגה פ״א מ״ז אמר איזהו מעוות שאינו יכול לתקון זח הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
והיה כחבר לרבי שחולק עמו פא׳׳פ כביצה כי .ת״ר בכור הם שנפל לבור ר' יהודה הנשיא אומר — א״ל ריש בן מנםיא הרי אמרו ובו׳. והואור׳ יוסי בן המשולם היו נקראץ בשם עדה קדושה כמע״ש פ״ב ה״ר, ומפורש בקה״ר פ״ט פסוק ראה חיים אמר ר׳ משום עדה קרושה קנה לך אומנות עם התורה — ולמה הוא קורא אותן עדה קדושה ששם היו ר׳ יוסי בן משולם ורש״במ שתיו משלשין היום שליש לתורה ,שליש .לתפלה ,שליש למלאכה. ובםה״ד האריך מובא אם רש״במ נקרא גם בשם קהלה קדישא המובא ביצה בז ,.ובאמת איגם שייכין ז״לז באשר בארתי בערך קהלה קדישא. הלכותיו בברייתא מציגו שבת מב. שאסיר ליתן באמבטי בשבת י בין חמץ לתוך צינן וכוי. ומגילה ז .קהלת אינו מטמא את הירים. ומ״ק ד .ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתוגה. יבתיבית בז :ולו תהיי לאשה אשר. הראייה לקיימה. יגיטץ מט .שיר של הקדש שגגת שיר של הדיוט פטיר יכו', וב״ב קלב — .שאם בא בנו אץ מתנתו מתנה.
ובע״ז נג .ע״ז של ישראל אץ לה בטילה עולמית.
וזבחים צד .עוצבא שחשב עליה לקצעה טהורה ער שיקציענה. ושם צג :שאםור לשבור עצם בקרבן פםח אפילו עצם שאץ בו מוח. ובתוספתא תרומות פ״ח אומר אין לך גרב ובו/ ומה שטציגו ב״ק גט .ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר״ש בן מגםיא אוגס איגו משלם את הצער הוא ט״ס וצ״ל משום ר׳ שמעון בן יוחאי ,וכן הוא בבתובית לט .ובן הוא בדק״ס ב״ק שם בכל הב״י והיה יכתוב רש״בי וגעשה מן היו״ד מ״ם ,ולא צדק בזה דוה״ר בח״ב צד .58וכן הוא מפורש בירושלמי כתובות פ״ג רה׳׳ה ר׳ שמעון פטר את האוגם מן הצער. דבריו באגרה מציגו ברכות סא .אמר מלמד שקלעה הקב״ה לחוה ובו /ובגדה מ ה :מובא המאמר שר״ל אמר בשמו. וביומא פה :דרש הפסוק ושמרו ב״י את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כרי שישמור שבתות הרבה, ובמגילה טו :מה ראתה אסתר שזימגח את המן אולי ירגיש המקום ויעשה גס. ובםגהדרין גט .אמר חבל על שמש גדול שאבד מן העולם. וב״ר רפ״םג אמר מנין שאפילו הקב״ה מתמלא רחמים עליו בשעה שהוא יגע בחורה וכוי. ובויק״ר פ״כ־־ב רש״בל בשמו שתפוח עקיבו של אדם היה מכהה גלגל חמה, וצ״ל ר' לוי בשמו כדמובא המאמר תגחומא אחרייג וחוקת־יז. ורבי וב״ב היו גדולים מאוד בעיגיו כאבות פ״ו־ט אר״ש בן מגסיא אלו שבע מדות שמגו חכמים לצדיקים כולןגתקיימו ברבי ובגיו ,והמאמר הזה מובא באריכות בירושלמי סנהדרין פ״יא ה״ג ר״ש בן
מנסיא אומר הנוי והכח וכו' לצדיקים נאה להם ונאה לעולם, תני ר״ש בן גמליאל [צ״ל בן מנסיא] אומר אלו שבע מדות שמנו חכמים בצדיקים היו ברבי, מאן רבי הוא ר' יהודה הנשיא, א״ר אבהו הוא רבי הוא ר׳ יודן הנשיא הוא רבינו.
וכבר תמה ע״ז בדוה״ר ח״ב צד 56 ורצה לשבש שם, אבל נראה בפשטות, כי ידוע שרש״במ היה חבר רבי ואפשר שהיה זקן ממנו, והוא ראה אך את רבי שהוא הגיע לזקנה ושיבה, אבל את בניו לא ראה אם האריכו ימים כאביהם כי באמת בנו ר״ג לא האריך ימים וגם כבודו לא היה גדול ככבוד רבינו הקדוש שלא היה ממלא מקומו בתורה, ולכן ארש״במ הלשון בדרך כלל אלו שבע מדות כולן נתקיימו ברבי ובניו, פי׳ לכולם ביחד היו השבע מדות, אבל ר׳ יוחנן שראה בעיניו את רבינו הקדוש ואת בנו ר״ג שלא בא לכלל אבותיו לא בשנים ולא בחכמה, ובימיו היה ר׳ יהודה נשיאה ג״כ גדול הדור, לכן אמר כל שבע מדות היו (אך) ברבי, וכדי שלא נטעה שכונתו על שאר הנשיאים שכולם נקראין בשם רבי לכן מפרש מאן רבי הוא ר׳ יהודה הנשיא, ואף שר״י נשיאה היה ג״כ גדול הדור אבל אפשר כשאמר זאת לא היה עדיין ר' יהודה נשיאה הגיע לשנות שיבה, אבל ר' אבהו שהיה תלמידו דר״י וזכה עוד להכיר את ר״י נשיאה וגדולתו ותפארתו לכן בא והוסיף הוא רבי הוא ר׳ יודן הנשיא הוא רבינו, שגם בו נתקיימו כל הז׳ מדות.