תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבינא בריה דרב הונא
רבינא בריה דרב הונא[עריכה]
באגרת דרש"ג ח"ג פ"ד יאמר שמר בר רב אשי נפטר תשעט (במתא מחסיא) ובהדיה רבה תוספאה ושכיב בשנת תשפה (כן הוא בנוסח ב"ג) ובארבע בשבת דהוא יג' בכסלו בשנת תתיא שכיב רבנא אבינא בריה דר"ה הוא רבינא והוא סוף הוראה.
וכן כתב לעיל מזה בח"ב ספ"ד וז"ל "ולפום הכי איתוספא הוראה דרא בתר דרא עד רבינא ובתר רבינא איפסקא כדחזא שמואל – דהוה כתיב ביה רב אשי ורבינא סוף הוראה, ובתר הכי אע"ג דודאי הוראה לא הות, הוו סבוראי וכו'", וכונתו על רבינא האחרון, כי רבינא חבירו דרב אשי נפטר קודם רב אשי ונמשך עוד ימי האמוראים משך זמן רב משנת תשלח עד תשפו (או תתיא).
וכבר האריך הגאון בדוה"ר בח"ג פ"ד והלאה שט"ס נפל בהאגרת ותחת תתיא צ"ל תשפו היינו שנה אחת אחר רבה תוספאה, והאמת כדבריו כי כן מובא בקבלת הראב"ד שנפטר ד"א רל"ד ליצירה והוא תשפו לשטרות.
והנה רבינא זה הע"פ עדות רש"ג שאביו היה שמו רב הונא, לא זכה לקבל מאביו שמת עליו בילדותו ולא הכירו, וזה שאמרו כתובות ק: רבינא (חבירו דרב אשי) הוה בידיה חמריה דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה, והיינו שר"ה היה גיסו דרבינא ובנו רבינא נשאר יתום ולכן קראו רבינא זוטי יתמי יען שנזכר עם רבינא דודו, אבל אח"כ כשגדל נזכר תמיד בשם סתם רבינא שאי אפשר לטעות על רבינא דודו שהיה אז זקן הדור.
ובל"ס קבל תורתו מרבינא דודו ורב אשי, וכדאמרו נדרים ח: רבינא הוה ליה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי – ש"מ לא שרי למישרי נדרא באתרא דרביה, ואי אפשר לומר שהוא רבינא חבירו דרב אשי, שהוא לא היה רבו וכמבואר בערכו אף שישב לפניו, אך הוא רבינא בן אחותו דרבינא.
ומצינו שאמו סיפרה לו איך שאביו היה נוהג כברכות לט: אמר רבינא אמרה לי אך אבוך עביד כר' חייא.
ומנחות סח: אמרה לו אבוך לא הוה אכיל חדש אלא באורתא דשבסר נהגי תמניסר וכו'.
ומרימר שמלך אחר רב אשי חמש שנים מסר לו ג"כ תורת אביו כנדרים ס: אמר רבינא אמר לי מרימר הכי אמר אבוך משמיה דרב יוסף.
ושם צ. אמר מרימר לרבינא הכי אמר אבוך משמיה דרב פפי, ואי אפשר לטעות שאמר כן לרבינא חבירו דרב אשי כי איך אפשר שרבינא שהיה תלמידו דרבא לא הכיר את אביו ומרימר שהיה צעיר ממנו לימים יאמר לו תורת אביו, אך בל"ס הוא רבינא האחרון בן ר"ה ומרימר הכירו עוד.
ובאמת היה רבינא זה תלמידו דמרימר כשבת פא: יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא איתיביה רבינא – א"ל מתגלגל קאמרת וכו'.
ושם קכט. א"ל רבינא למרימר – הלכתא כמאן א"ל הלכה כר"ז.
ושם פו: יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא א"ל רבינא למרימר ניתנה קאמרת וכו'.
ופסחים קיז: אמר רבינא אנא איקלע לסורא קמיה דמרימר ונחית קמיה שלוחא דצבורא ואמר כסבי וכו'.
וביצה כ. א"ל רבינא למרימר אתון הכי מתניתו לה אנן כדבעי מיניה רשב"ל מר"י וכו'.
וב"מ קד: מרימר מגבא שבחא א"ל רבינא והתניא וכו'.
ושם עב: יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא א"ל רבינא – א"ל הכי השתא.
ושבועות ד: הקשה למרימר.
ובחולין קלב. אמר רבינא אמר לי מרימר הלכתא כרב.
ובכורות נא. א"ל רבינא למרימר – א"ל אין.
ובגיטין יט: אמר רבינא אמר לי אמימר (בר מר ינוקא) הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי.
ובעצם ימי עלומיו נתמנה לדיין במתא מחסיא כפי שנראה מכתובות סט. שאמרו רבינא אגביה לברתיה דרב אשי ממר בריה דרב אשי בינונית – מבריה דרב סמא בריה דרב אשי זיבורית ופירש"י רב אשי מת ומת רב סמא בריה בחייו (צ"ל אחריו) ובאתה בתו ליפרע וכו', וזה אי אפשר להיות רבינא הראשון שנפטר קודם רב אשי, אך הוא כמו שאמרנו שרבינא זה נתמנה לדיין במקום רב אשי (במתא מחסיא), וע"פ גבתה מבני דרב אשי.
וכן ב"ב כו. דבי בר מריון – אתו לקמיה דרבינא – מתקיף לה מר בר רב אשי – אמרוה קמיה דמרימר א"ל היינו וכו', וזה ממש כמו שאמרנו שאז היה כבר מרימר ריש מתיבתא בסורא, ומר בר"א הוה במתא מחסיא, ורבינא היה הדיין.
אבל מר בר רב אשי היה גדול ממנו שקראו מר כברכות לו., גיטין ז..
וכן מנחות לז: רבינא הוה קאזיל בתריה דמר בר"א בשבתא דריגלא.
ובחולין צז. מחלוקת רבינא ורב אחא בר רב (שהיה תלמיד חבר דרבינא הראשון) אתו שיילוהו למר בר רב אשי א"ל אבא שרי.
וחבריו היו כל גדולי הדור, כרבה תוספאה שקרא לרבינא מר כשבת צה., מו"ק ד..
אמר לרבינא כסוכה לב., ב"ק קיט., ב"ב סד., זבחים פא:.
ופשיט לרבינא בעי שלו כיבמות עה:.
וכן רפרם (שמלך בפומבדיתא עד שנת תשנד) כיומא עח. שריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן, רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא, רבינא לא אתא, למחר בעי רפרם לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא (שלא יכעוס עליו) א"ל מ"ט לא אתא מר לפירקא א"ל הוה כאיס לי כרעאי – איבעי לך למירמא סנדלא. א"ל לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי וכו'.
ובגיטין יט. רבינא סבר לאכשורי בכנופיאתה דארמאי א"ל רפרם ערכאות תנן, וגם מזה אנו רואין שהיה דיין העיר.
וכן מצינו שריבנא איקלע לדמהריא א"ל רב דימי בר"ה מדמהריא לרבינא וכו' כסנהדרין כט:, מנחות פא.
ובימיו היו הגזירות ע"י פיזור רשיעה כדמובא בסדר תנאים ואמוראים, וזה שאמר רבינא ביצה ו. והאידנא דאיכא חברי חיישינן.
וכן נזכר ב"ב קנז: שאמר מהדורא קמא דרב אשי ומהדורא בתרא דר"א, וזה אי אפשר לומר רבינא הראשון שנפטר קודם רב אשי ה' שנים.
מתלמידיו מצינו הונא מר בר מרימר קמיה כב"מ פא..
מר זוטרא בריה דר"ה בריה דרב פפי הקשה לרבינא כחולין מח..
רב משרשיא [בר] בריה דרב אחא הקשה לרבינא כחולין סז..
וכן כל דור הראשון דרבנן סבוראי היה תלמידיו כר' יוסי שמלך בפומבדיתא מן שנת תשפז ונקרא בגמרא בשם רב יוסף כדמצינו חולין מח. שהקשה רב יוסף לרבינא.
וכן ביצה יז. תני תנא קמיה דרבינא – א"ל אטו שבת – אלא אימא – אמר רב יוסף הלכה כרבי וכדמתרץ רבינא.
וכן נדה מא. אמרו במאי פליגי אמר רבינא – מתקיף לה רב יוסף.
ובסה"ד חשב שהיה רבינא בזמן רב יוסף, אבל כשנעיין בכל המקומות הללו נראה שידובר על רבינא האחרון, אבל הוא רב יוסף מראשי רבנן סבוראי הנזכרין עוד בש"ס וכמפורש בערכו. ומה שמקשה רב עוקבא בר חמא בחולין מח. קושיתו קאי אדברי ר"נ דלעיל ולא אדברי רבינא ורב יוסף.
והנה כמו שאמרנו שאחרי פטירת רב אשי נתמנה לדיין במתא מחסיא ורב אשי נפטר תשלח, ואם נאמר שרבינא זה נפטר תתיא א"כ היה דיין עג' שנה ולא היה שותק מזה רש"ג, ורב יוסי דלעיל שהאריך ימים יספר הגאון מזה, אך האמת כדברי דוה"ר שנפטר תשפו וכדמובא בקבלת הראב"ד.
וידידי הרב החכם ד"ר לעווין כתב לי שמצא בפרמא כ"י ישן מאגרת דרש"ג ושם כתוב שרבינא בר הונא נפטר תעג ובל"ס צ"ל תשעג, אבל גם זה אינו נכון יען שנפטר אחר רבה תוספאה כדמובא שם, ולכן בל"ס נפטר כמעט בשנה אחת עם רבה תוספאה, ובזה ניחא לשון הגאון מה שכותב "ובתריה רבה תוספאה ושכיב בשנת תשפה ובארבעה בשבא יג' בכסלו – שכיב רבינא", ולא אמר כדרכו "ובתריה" וזה יען שכמעט בשנה אחת מתו שניהם, ורבינא היה ריש מתיבתא אך זמן קצר, אבל אם נאמר שנפטר תתיא א"כ מלך כו' שנה והיה צ"ל ובתריה רבינא בר"ה ושכיב, וזה ברור.