תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבה תוספאה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רבה (או רבא) תוספאה[עריכה]

הוא היה תלמידו דרבינא (חבירו דרב אשי) כסוכה לב. שא"ל רבה תוספאה לרבינא ואימי תרי כפי דתמרי (והשיב לו) כפת כתיב, (ושאלו) ואימר חדא (והשיב לו) כף קרי ליה.

וכן ב"מ קיט. רבינא איקלע לבי מחוזא אתו נשי דבי מחוזא רמו קמיה כבלי ושירי קביל מינייהו, א"ל רבה תוספאה והתניא וכו'.

וכן זבחים פא: הקשה לרבינא א"ל הנ"מ למאן דאמרי מעיקרא.

וכן שבת צה. רבא תוספאה אשכחיה לרבינא דקא מצטער מהבלא – א"ל לא סבר לה מר להא דתניא וכו'.

וכן ב"ב סד. יתיב רבינא וקא קשיא ליה היינו בור היינו דות, א"ל רבא תוספאה ת"ש דתניא – יתיב רב אשי וקא קשיא ליה היינו בור – א"ל מר קשישא בריה דר"ח לרב אשי ת"ש.

ובכל אלו המקומות אנו רואין בבירור שידבר עם רבינא כמו תלמיד לפני רבו.

אבל רבינא האחרון היה חבר לרבה תוספאה כיבמות עה: יתיב רבינא וקא מבעי ליה – א"ל רבה תוספאה מלא החוט ע"פ רובה וכלפי רישא, והתשובה הזאת לא כתלמיד לרבו.

וכן מו"ק ד. רבינא ורבה תוספאה הוו קאזלי באורחא חזו לההוא גברא דהווה דלי דוולא בחו"המ א"ל רבה תוספאה ליתי מר לשמתיה (יען כי הוא היה הדיין) א"ל והתניא מדלין לירקות – א"ל מי סברת מאי מדלין, מדלין מיא, מאי מדלין שלופי כדתנן וכו', והלשון הזה אך מחבר לחבר.

ונזכר עוד ברכות נ. דקאמר הני ג' דכרכי רפתא בהדי הדדי וכו'.

והנה אף שהיה בסוף האמוראים מצינו ממנו הלכה אחת שחידש כיבמות פ: רבא תוספאה הכשיר הולד שנולד אחר יס' חדש שהלך בעלה למדינת הים שהוא כשר.

ובאגרת דרש"ג ח"ג פ"ד כתב שמלך בסורא אחר מר בר רב אשי בשנת תשעט ונפטר תשפה, ורבינא חבירו נפטר תשפו כמבואר בערכו.

ולמה נקרא שמו רבה תוספאה נעתיק לשון הגאון בעל דורות הראשונים ח"ג י. וז"ל כבר בימי רב אשי היו לגדולי הדור מרימר, רב אידי בר אבין, ר"נ בר הונא, רב אחא מדיפתי, מר בר רב אשי, רבה תוספאה, וגם רבינא האחרון שהוא נפטר אחר כולם, ויהי לסוגר את ימי הדור ההוא – אחרוני הדור של רב אשי ורבינא היו רבה תוספאה ורבינא האחרון, רבה תוספאה מצינו לו בהדיה בש"ס דין ודברים אם רבינא חבירו דרב אשי (כאשר בארנו לעיל) ורבה תוספאה ישב בסורא (על כסא רב אשי) באחרונה וכל סידור הש"ס נעשה בסורא בימי רב אשי וההשלמה אחריו, ורבינא (האחרון) לא מצינו לו כלל שהיה ריש מתיבתא (כי היה דיין בסורא כמעט כל ימיו) הנה הנעשה בישיבה בימיהם הלא נגמר הכל בימי רבה תוספאה, ולכן קראוהו כן, שהוא הוסיף עוד על הש"ס וגמרו, ורבינא לא האריך ימים אחריו ולכן נקרא בשם רבה תוספאה.