תולדות תנאים ואמוראים/ז/רב זביד ב)
רב זביד ב)[עריכה]
היה תלמידו דרבא שאמר תמיד משמיה כשבת צג., ר"ה ו., סוכה מד., ב"ק ה. כא: כז: כח. לג. סה., ב"מ כג., ב"ב צט:, הוריות יא., ובברכות כה: רב זביד מתני הכי אביי אמר אסור ורבא אמר מותר, וברכות נח. אמר רבא ואיתימא רב זביד.
וכן היה תלמידו דאביי כסוטה לב: שהקשה לאביי, ובע"ז לח: אמר רב זביד הכי אמר אביי, וברכות מו: אמר משמיה דאביי, ובשבת קנד. רב זביד מתני הכי אמר רמי בר חמא וכו'.
וכל גדולי תלמידי דאביי ורבא היו חבריו, ר"פ כגיטין פט: שאותיב ליה ר"פ, ובזבחים כ: הקשה רב זביד לר"פ, וברכות מה: נזכרו ביחד.
רב מרי ב) היה חבירו כחולין קיז. שהקשה לרב זביד – א"ל עליך אמר קרא וכו', ודבריהם קאי לפרש דברי אביי.
אמימר היה כמו תלמיד חבר לו כביצה כב. שא"ל אמימר לרב אשי איכא רב זביד דקאי כוותך (שהיה מקשה לי כמותך, רש"י) ושניי ליה (ופרקתי ליה, רש"י) ובחולין עו: אמר אמימר משמיה.
וזה רב זביד תני ברייתות דר' אושעיא כב"ב צה., ע"ז נה. תני רב זביד בדבי ר' אושעיא ופרש"י במתניתא דבי ר' אושעיא, וכן מצינו הלשון ב"מ צב., ע"ז ו:, וביבמות צו. תנא רב זביד בר' אושעיא צ"ל ברבי ר' אושעיא, ובשבועות מז. וע"ז לג: תני רב זביד בר אושעיא וצ"ל בדבי ר' אושעיא וכן הוא בדק"ס כשבועות שם וכן הוא דעת רבינו בעסה"ד.
מתלמידיו מצינו רב כהנא (חבירו דרב אשי) שהקשה לרב זביד כב"מ קא., סוטה מה., מעילה יט..
וע"פ עדות רש"ג באגרתו ח"ג ספ"ג מלך רב זביד בפומבדיתא משנת תרפח עד שנת תרצו, כי אחרי פטירת רבא נתחלקו הישיבות, ר"פ מלך בנרש עד תרפב ור"נ בר יצחק מפומבדיתא ואחריו רב זביד ועל אותו הזמן נאמר קידושין עב: שא"ל רב אשי לאמימר מאי דעתך – והא בי ר"כ לא מתני הכי וכי ר"פ לא מתני הכי ובי רב זביד לא מתני הכי.
מחייו הפרטים מצינו ב"ב קנא. שנשא את אם רב זוטרא בר טוביא וגרשה. וסיבת מיתתו יסופר ע"ז לח: שר' חייא פרוואה איקלע לבי ריש גלותא ופסק כחזקיה ובר קפרא דשרי א"ל רב זביד לא תציתו ליה הכי אמר אביו – אשקוהו נגוטא דחלא ונח נפשיה.