תולדות תנאים ואמוראים/ג/גמליאל זוגא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


גמליאל זוגא[עריכה]

נזכר אך בירושלמי והיה בדור ג-ד.

וזכה עוד לראות את ר' יוחנן כחלה פ"ד ה"ג ששאל מר' יוחנן, ובערלה רפ"ב שר' יוחנן שאלו אם הם נותנין לחה מן הדמאי וא"ל לא. (ועיין ערך ר' ברכיה).

וכן קיבל מרשב"ל כע"ז פ"ג הי"א שפ"א הלך אם רשב"ל מטו לע"ז ושאלו אם מותר לעבור קומוי, ובסוכה פ"ג ה"א שעבד סוכה ברשה"ר עבר רשב"ל אמר מאן שרא לך.

וכן שאל לר' מנא ר' כירושלמי סוף ביצה, מו"ק פ"ג ה"ה-יב:. וכן שאל לר' יסא ירושלמי סוף תרומות (והוא ר' אסי כשבת רפ"ב) וכן שאל לר' בא בר כהנא כדמאי ספ"ב, וכן צריך לומר בנדרים פ"ח ה"ד. ובברכות פ"ו ה"ד גמליאל זוגא סלק גבי אילין דבי ר' ינאי (שישיבתם היה בעיר עכברא) ובפאה פ"ח ה"ג אילין דבית אמי בשלו ירק ושכחו לתקנו סלק גמליאל זוגא ותקניה. וכן מצינו ששאל לר' יוסי בר רבי בון איזהו המחוור שבכולם א"ל והייתם נקיים וכו' שקלים פ"ג סה"ב.

ומצינו שהיה לו אח בשם הלל כמו"ק פ"ג ה"ה-יב: שמתה אחותו סלק הלל אחיו עימיה, והה"ח ר"ז יעבץ בח"ז צד 187 יאמר שהוא ר' גמליאל החמישי בנו של ר' יהודה נשיאה השני ויאמר שם ששאל מאביו כלאים ספ"ב ובמחילה מכבודו כי כל דבריו טעות הם, ושם איתא שר' הלל בריה דר' וולס שאל מאביו, ומעולם לא היה נשיא.