תולדות תנאים ואמוראים/ב/ביתוס (או בייתוס) בן זונין
ביתוס (או בייתוס) בן זונין[עריכה]
כאן נבאר כל יחוס המשפחה הגדולה הזאת.
אבי המשפחה היה נקרא בשם זונין והיה ממונה של ר"ג דיבנה כפסחים מט. תניא ראב"צ אומר - ובא זונין ממונה של ר"ג וכו', (ואין זה זונין החזן), ובנו בייתוס היה אדם גדול ועשיר ומושבו היה בלוד כתוספתא סוף פסחים מעשה בר"ג וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד, ור' יהודה סיפר ממנו מעשיות כפסחים לז. אמר רבי יהודה (כצ"ל ולא רב יהודה כי המקור הוא בתוספתא שם פ"ב ה"יב) דבר זה שאל בייתוס בן זונין לחכמים (ובירושלמי שם פ"ב סה"ד ששאל לר"ג וחכמים ביבנה) מ"ט אמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח - א"ל יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס מותרין?, ובמגילה כז: וב"מ סג. א"ר יהודה מעשה בבייתוס בן זונין שעשה שדהו מכר ע"פ ר"א בן עזריה, וכן ב"ב יג: א"ר יהודה (כצ"ל ולא רב יהודה כי הוא ברייתא) מעשה בבייתוס בן זונין שהיו לו ח' נביאים מודבקין כאחד ע"פ רא"בע, ובתוספתא שבת פ"ד ה"ג א"ר יהודה מעשה בבייתוס בן זונין שהיו ממלאין לו כלי של צונן מע"ש.
וכן נזכר במשנה ב"מ פ"ה מ"ג, ע"ז פ"ה מ"ב מעשה בבייתוס ב"ז שהביא גרוגרות בספינה - ושאל לחכמים וכו'.
ובנו זונין היה זקן הדור בימי רבי כב"ב קסד: א"ל זונין לרבי כך מנהגה של אומה זו (ושם הכונה על רבי רבינו הקדוש שמקשה שם מרבי על רבי), ובשבת פא. זונין על לבי מדרשא א"ל רבותי אבנים של בי"הכ שיעורן בכמה, ומע"ש רפ"ה זונא שאל לרבי.
ובנו בייתוס היה תלמידו דרבי כשבת פ"ח ה"ו בייתוס בן זונין היה יושב ושונה לפני רבי, ועיין ערך זונא.
ויען שמצינו פסחים נז. שבית בייתוס היו כהנים לכן מביא היוחסין שנראה לו שגם בייתוס בן זונין היה כהן.