תולדות תנאים ואמוראים/א/רב אחא בר יוסף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



רב אחא בר יוסף[עריכה]

בסה"ד ערבב שני אמוראים שהיו בזמנים שונים וגם שמותיהן שונות (כי הראשון נקרא תמיד בשם רב אחא בר יוסף והשני תמיד בשם רב אחא בריה דרב יוסף) ביחד, הראשון רב אחא בר יוסף היה תלמידו דר"ה ודודו של ר"נ בר יצחק כשבת קמ. מסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף (וברי"ף דרס ר' חייא בר יוסף והוא ט"ס ובכ"י הרי"ף איתא כהוגן; דק"ס) אכתפיה דר"נ בר יצחק בר אחתיה א"ל כי מטינן לבי רב ספרא עיילינא, כי מטו עייליה, בעא מיניה - ותבעי ליה למר סוררא א"ל סודרא לא מיבעי לי דבעי "מרב הונא" ופשיט לי, מזה אנו רואים בבירור שהיה תלמידו דרב הונא, ובימי רנב"י היה כבר זקן גדול.

וכן היה תלמידו דרב חסדא כב"ה פז. ששאל מר"ח פת קטניות תנן וכו' (ושם בריה דרב יוסף אבל בדק"ס גרס בר יוסף) ובחולין קה. שאל מר"ח בשר שבין השינים מהו. ובעירובין כט: סבר רב אחא בריה דרב יוסף קמיה דרב יוסף למימר באמת גרסת דק"ס קמיה דרב אשי או אפשר שצ"ל בר יוסף, וישב עם רב יוסף ככל תלמידי דר"ה שישבו אח"כ עם רבה ורב יוסף שהיו ראשי מתיבתא בפומבדיתא. ובשם רב אחא בר יוסף נזכר שבת קי: שחש בחולי ירקונא ורב כהנא עבד לו רפואה ונתרפא. ובשבת קמ. שחש ביוקרא דליכא ומר עוקבא ריפא אותו אזל שאיל בי מדרשא, אבל רב אחא בריה דרב יוסף היה מאוחר הרבה וישב לפני רב אשי ושאל תמיד ממנו כיבמות לא., ב"מ מב., מנחות לה:, נדה סט:, והיה חריף גדול כב"מ קט: ששאל מרב אשי, והשיבו כי מטית לשחיטת קדשים תא ואקשי לי (ופרש"י הכרתי בך שאתה מחודד ויודע להעמיק ולהקשות), וב"מ עז: אמר לרב אשי והא אמרינן משמיה דרבא, ובחולין מג. אמר לרב אשי הכי אמרינן משמיה דמר זוטרא, ובכל זה אנו רואין שהיה בימי רב אשי ובכל מקום נקרא בשם ר"א בריה דרב יוסף.