תולדות תנאים ואמוראים/א/אסי או איסי בר היני
אסי או איסי בר היני[עריכה]
גדול הדור בבבל בזמן רב ועלה לא"י כחולין קלז: כי סליק איסי בר היני אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני לבריה, (וברש"י שם גרס אשכחיה ר' יוחנן לאיסי בר היני וכן הגיה הב"ח ונראה שכונתם יען שר' יוחנן לא היה לו בנים כברכות ה: שאמר דין גרמא דעשיראה כיד, וא"כ איך יאמר שר' יוחנן מתני לבריה. אבל אין מזה ראיה כ"כ שאפשר שבניו נתגדלו כ"כ עד שלמד עמהן ואח"כ מתו. וגם פשטות הגמרא משמע שאיסי בר היני מצא את ר"י לומד עם בנו ולא שר"י מצא את איסי בר היני שלא נזכר שהביא אתו את כ"ב) רחלים א"ל אתנייה רחלות א"ל (ר"י) כדכתיב רחלים מאתים, א"ל לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן, ושאלו ר"י מאן ריש סדרא בבבל א"ל אבא אריכא, א"ל (ר"י) אבא אריכא קרית ליה (ולא אמרת רבינו בלשון כבוד, רש"י) ושאל לר"י ראשית הגז בכמה א"ל בששים. א"ל והאנן תנן בכל שהן א"ל ר' יוחנן א"כ מה בין לי ולך.
וכפי הנראה ירד אח"כ לבבל כדמצינו שבת קמז. עולא איקלע לבי רסי בר היני, בעו מיניה (בני הישיבה דאסי בר היני בעו מעולא מהו לעשות מרזב בשבת אמר להו הכי אר"א. ובסה"ד העתיק שלא כהוגן וכתב שעולא בעא מאסי).
ובעירובין לט: אמר רב ששת והיכי איכול דתני איסי, נראה שהוא איסי בר היני והוא היה תנא שונה ברייתות.