תולדות תנאים ואמוראים/א/איסי בן יהודה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



איסי בן יהודה[עריכה]

ולפעמים בשם סתם איסי או איסי בן גמליאל או בן מהללאל או איסי בן עקיבא - עקביה, או יוסף איש הוצל - יוסף הבבלי.

בלי שום ספק, אמת וצדק דברי חז"ל מה שאמרו פסחים קיג: תנא הוא יוסף איש הוצל, הוא יוסף הבבלי, הוא איסי בן גור אריה, הוא איסי בן יהודה, הוא איסי בן גמליאל (בדק"ס בן גמלא), הוא איסי בן מהללאל, ומה שמו איסי בן עקביה שמו. וקרוב מאוד לומר כדעת רבינו בסה"ד שמפני השמד שינה את שמו ושם אביו, וכשתעיין בשמותיו אינן מרובין כ"כ, יען שאיסי ויוסף כמעט אחד הם, והיה מבבל מעיר הוצל, ויהודה הוא גור אריה (במפורש ויחי מט-ט גור אריה יהודה) ובן מהללאל קראוהו יען שהיה מונה שבחן של חכמים.

וגם זה ברור שאביו אינו סתם ר' יהודה הנודע כי בגיטין סז. אמר איסי בן יהודה, ר' יהודה חכם לכשירצה ואם היה אביו לא היה אומר כן. וכן ברור שלא היה בן ר' עקיבא

  1. יען שהוא טעות סופר וצ"ל בן עקביה.
  2. אמר גם עליו, ר' עקיבא אוצר בלום.
  3. שהיה איסי שני דורות אחר ר"ע וזה ברור.

והחכם רא"הו בהקדמתו למכליתא יאמר שאין זה איש אחד אלא של שלשה אנשים וראייתו ממכלתא משפטים ר"פך שנזכר שר איסי בן יהודה ואח"כ איסי בן גוריא דרשה אחרת, וכן שם ס"פך סתם איסי ואח"כ דרשה אחרת עם איסי בן יהודה. ולא צדק בזה כי לא דחינן גמרות מפורשות מפני מקום אחד ממכלתא, ומפורש אמרו יוצא נב. בעי יוסף איש הוצל - ומי מספקא ליה והתניא איסי בן יהודה אמר ה' מקראות אין להם הכרע, ותניא הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי, הוא איסי בן יהודה, הוא איסי בן גור אריה, הוא איסי בן גמליאל, הוא איסי בן מהללאל ומה שמו איסי בן עקיבא שמו. וכן מפורש במכלתא בשלח מס' דעמלק פ"א איסי בן יהודה אימר ה' מקראות אין להם הכרע, ובזה אנו רואין מפורש שמקשה הגמרא מיוסף איש הוצל על איסי בן יהודה יען שכן ידעו בבירור שהוא שם של תנא אחר. וכן קא חשיב כל השמות הללו כסדרן בנדה לו: מה שאמר רב אסי לשילא בר אבינא אנא איסי בן הודה וכו', (אך בל נטעה לומר שרב אסי הוא איסי, ואך רב אסי השיב כן לשילא שאינו מפחד ממנו יען כי כל שמות איסי בקרבו וזה ברור).

ובסוטה טז. חולק איסי בן יהודה עם איסי בן מנחם, והמאמר הזה מובא ספרי נשא-יג ושם איסי בן עקביה.

וכן פסחים צה. איסי בן יהודה אומר במצות שבגופו וכו', ובמכלתא בא פט"ו גרס איסי בן עקיבא, ובספרי בהעלתך איסי בן עקיבא, וכן פסחים כד: איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור, ובמכלתא משפטים רפ"ך וספ"ך גרס איסי בן גוריה אומר.

ובזה בנאר לתולדתו.

רבותיו מצינו שהיה ר' אלעזר בן שמוע כמנחות יח: אמר רבי כשהלכתי אצל ר"א בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והיה חביב עליו ביותר. וכן היה רגיל לישב בישיבת ר' יוסי (בציפורי) כנדרים פא. איסי בן יהודה לא אתא למתיבתא דר' יוסי ג' יומי, אשכחיה ורדימוס בריה דר"י א"ל מ"ט לא אתי מר לבי מדרשא? א"ל כי טעמא דאביך לא ידענא וכו', ובירושלמי שביעית פ"ח ה"ה ובנדרים פ"יא ה"א מובא המעשה ע"ש יהודה איש הוצי, ובאמת שצ"ל יוסי איש הוצל.

וכן מצינו גיטין כז. שהיה מונה שבחן של חכמים ואמר, ר"מ חכם וסופר, ר' יהודה חכם לכשירצה, ר"ט גל של אגוזין, ר' ישמעאל חנות מיוזנת, ר"ע אוצר בלום, רי"בנ קופת הרוכלים, רא"בע קופה של בשמים, משנת רא"בי קב ונקי, ר' יוסי נמוקו עמו, ר' שמעון טוחן הרבה ומוציא קימעא, ובאד"רנ ספ"יח, שמצאו ר' שמעון וא"ל מפני מה אתה מפטפט דברי בפני ת"ח, א"ל וכי אמרתי עליך (שאתה שוכח) אלא שאתה שונה הרבה ומשבח קימעא ומה שאתה משכח סובין של משנתך.

ומזה אנו רואין שהתרועע עם כל גדולי תלמידי דר"ע האחרונים, אבל ודאי שהיה צעיר מהם הרבה ונחשב כמו תלמידם, ולכן לא נזכר עוד במשנה כמו שלא נזכרו במשנה כל תלמידיהם אך במקומות מועטין יען כי אך דור ר"מ וחביריו הם היו סוף תנאי המשנה, ודור שלאחריהם דור רבי המה היו אך מסדרי המשנה ונזכרין אך פעמים אחדות.

ואף שהלכות ממנו לא נזכרו במשנה אבל זמן פטירתו מצינו במשנה, לפי הירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז שאמרו הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן יהודה הוא "יוסי קטנתא", וכן מובא המאמר הזה ג"כ על שם איסי בן יהודה בבבלי ב"ק לב., ובזה אנו רואין שיוסי קטנתא הוא איסי בן יהודה, ובסוף סוטה פ"ט מ"טו כשמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים, ולמה נקרא שמו קטנתא שהיה קטנתא של חסידים, א"כ נזכר במשנה.

אבל בברייתות ובמכלתא ובספרי נזכר הרבה, כשבת ו. מאמרו הנודע שאמר רב מצאתי מגילת סתרים בי ר' חייא וכתוב בה איסי ב"י אומר אבות מלאכות מ' חסר אחת, וכן ב"מ צב. בה כי תבא בכרם וכו'.

וכן נזכר פסחים ח: כד: צה., יומא נב. עו., נזיר כג., קידושין לב: פא:, סוטה טו:, ב"ק לב., ב"מ פג., חולין סג., ובכולן דתניא איסי בן יהודה אומר.

ובעירובין לט:, קידושין לה: בשם תני איסי, ובכריתות ז: חולק על רא"בע, ובספרי חקת-מו חולק על ר' ישמעאל.

וכן נזכר ירושלמי ריש מעשרות, עירובין ר"פד, ספרי מדעי-טז בשם אסא בן עקיבה, ובספרי עקב-יח בשם יוסי בן עקיבא, ומכלתא משפטים מס' דנזיקין פ"ד בשם איסא בן עקיבא, וביבמות עד. תוספתא פרה פ"ד בשם יוסף הבבלי.