תולדות תנאים ואמוראים/א/איסור גיורא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



איסור גיורא[עריכה]

לדעת הרש"בם ב"ב קמט. היה בעל בת שמואל שנישבית והוא נשאה בעדן היותו בגיותו ואח"כ נתגייר וכן פיר"שי ברכות טז. וב"מ עג:.

ורב מרי בריה היתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אך בתוס' שם ד"ה רב מרי מיאנו בזה שנשא בת שמואל כי בכתובות כג. יסופר שם המעשה שנשבו בנתיה דמר שמואל והביאום לא"י לפני ר' חנינא ור' חנינא אמר לרב שמן בר אבא זיל איטפל בקרובתך, ומה גם שלדעת הירושלמי שרב שמן ב"א נשא שתיהן זא"ז. אבל האמת אין שום קושיא על הרש"בם, כי כבר בארנו בערך רב מרי שג' בנות נשבו, ושתים מהן הובאו לא"י והשלישית נשאת לאיסור, וכפי הנראה נעשה איסורי אח"כ צורבא מרבנן, וכמו שמרו ע"ז ע. אמר רבא אמר לי איסור גיורא כי הוינן בארמיותן אמרינן יהודאי לא מנטרא שבתא. והיה לו עסק עם רב ספרא כב"מ לא: שרב ספרא פלג בלא דעתיה דאיסור דבאו לפני רבה בר ר"ה.

וב"ב יסופר שהיה לו לאיסור יב' אלפי זוזי בי רבא ויען שרב מרי בריה לא היה לו זכות בירושת אביו מן התורה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי לכן רצה רבא לזכות בהמעות ואך ע"י רב איקא בריה דרב אמי מצאו עצה איך לזכות הכסף לרב מרי בריה.

ובשבת קנד. שהיה לרב מרי אח בשם רבא או רבה, וכבר הארכתי בערך רב מרי.