תולדות תנאים ואמוראים/א/אבימי בריה דר' אבהו
אבימי בריה דר' אבהו
[עריכה]בשבת קיט. יסופר שאביו ר' אבהו שהיה עשיר מופלג וחסיד גדול היה נוהג שהיה שוחט בכל מוצאי שבת עגל ואע"פ שלא היה צריך אך כוליא אחת ממנה. כשגדל אבימי בריה א"ל למה לך כולי האי נשבוק כולייתא ממעלי שבתא, שבקוהו ואתא ארי ואכל להעגל. ואבימי בריה היה עשיר גדול ומסחרו פרץ בארץ עד שסחר עם בני בבל עם אנשי מחוזא ככתובות פה. אבימי בריה דר"א הוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי שדרינהו ביד חמא בריה דרבה בר אבוה - אתא לקמיה דר' אבהו, ובלי ספק היה הולך בעצמו לשם וזה שמצינו חולין סה:, נדה ה: כי אתא אבימי מבי חוזאי אייתי מתניתא בידיה (ואין אני צריכין לומר שאבימי מבי חוזאי אחר הוא), ובקידושין לא: שאביו התפאר עמו ואמר כגון אבימי ברי קיים מצות כבוד אב, ויסופר שם שחמשה בני סמכי היו לאבימי וכי הוה אתי ר' אבהו קרי אבבא היה רץ אבימי ופתח ליה ואמר אין אין עד דמטי התם, יומא חד בקשו אביו להשקותו מים אדאייתי ליה נמנם (שהיה אביו זקן), גחין עליה עד דאתער משנתו, אסתייא מלתא ודרש דבר נאה על הפסוק מזמור לאסף.
ובערך ר' אבהו פרשתי שלפלא שלא נזכרו החמשה בני סמכי דאבימי בשום מקום, ובארתי שם שצ"ל חמשה בני סמכי היו לר' אבהו, והוא היה זריז ונשכר לכבוד אביו.
ובספר חקרי לב ח"א צד 106 יאמר שאבימי היה דיין בקיסרין ומקורו שבועות מב. אך שם לא נמצא ממנו שום דבר, וכן מה שיאמר שם מירושלמי מו"ק פ"ג ה"ז שר' יונה היה בצור - ושמע שמת אבימי בריה דר' אבהו וצם, שקר העיד, כי שם אמרו אך דדמך "בריה" דר' אבהו ובאמת צ"ל כבנדרים פ"א ה"א שמת בריה דר' יוסי חבירו דר' יונה וזו היא גרסא האמיתית. אבל לר' אבהו מת אך ילד קטן כמפורש בירושלמי סנהדרין ס"פו.
וקרוב מאוד לומר שאבימי היה "התנא" בישיבת א"י ולכן מצינו תמיד תני אבימי בריה דר' אבהו כסנהדרין צט., ע"ז לד:, חולין סג:.
ונזכר גיטין כט: שאמר לרבנן ותבעי לכו אי משוי שליח, וזה יען שבימיו כבר לא היה ריש מתיבתא בא"י אחרי פטירת ר' אמי ואך קיבוץ של חכמים היו בקיסרין ובטבריא ובציפורי כמבואר בערך ר' אבהו.