תולדות תנאים ואמוראים/א/אבא בר מרתא או מרת
אבא בר מרתא או מרת[עריכה]
דהוא אבא בר מניומי.
קרוב מאוד לומר שאביו מניומי היה חבר דר"נ כב"מ סו. ואמו היתה נקראת מרתא ונקרא ע"ש אמו יען שפ"א נשכו כלב שוטה ועשתה לו עמו גובתא דדהבא ונתרפא, כיומה פד..
ונזכר תמיד בשתי שמות הללו זולת ביצה כב: שנקרא על שם בר מרתא.
והיה תלמיד רב יהודה ועי"ז ניצל מאנשי ריש גלותא כשבת קכא: שהיה חייב מעות לבי ריש גלותא, אייתוהו וקמצערי ליה, הוה שדי רוקא (ושבת היה) א"ל ריש גלותא אייתו מנא סחיפו עלויה אמר להו לא צריכותא הכי אמר רב יהודה רוק דורסו לפי תומו, אמר להו צורבא מרבן הוא שביקוהו. וביבמות קכ. יסופר שניצל מהן פ"א ע"י שהדביק חתיכת שעוה עם ממלית על חוטמו ועבר לפניהם והם לא הכירוהו, ובגיטין לז: יסופר שהיה חייב לרבה מעות והביא לו בשנת השמיטה ורבה עשה כדין ואמר משמט אני ויקח אבא את הכסף והלך לו, וכשבא אביי לרבה מצאוהו עצב מאוד ויספר לו את אשר קרהו והלך אביי לאבא ויאמר לו מדוע כשאמר לך רבה משמט אני לא אמרת לו "אף על פי כן" מיד הלך אבא פעם שנית לרבה ובקש לשלמו וכשאמר רבה משמט אני אז אמר לו אעפ"כ קח ממני ואז לקח רבה הכסף מידו כדין, ובמו"ק כו: יסופר שפ"א בא לבית רבא לנחמו על מתו וכפה אבא את המטה להברות את רבא ואמר רבא עליו כמה לית ביה דעתא בהאי צורבא מרבנן, וביצה כב. מצינו שבעי מאביי ואיתיביה.
ומה שמצינו אותו בא"י כגיטין כט: עם ר' אבהו נראה כי הוא אבא בר בנימין שגר בארבל ועיין ערכו.