תוכחת חיים פתיחה לכרך שמות

פתיחת הספר

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר מלך מלכי המלכים הקב"ה אשר עשה עמנו עם בני ישראל חסדים רבים גדולים ועצומים ותלמוד תורה כנגד כולם, אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכינו, תורה שבכתב ותו' שבעל פה, אשר שתים זו שמענו, היו לנו לחומה ולמחסה, להצילנו מכל צרה וצוקה, ועל כולם להציל אותנו מן החטא, כי התורה אגוני מגנא ואצולי מצלא, מיצה"ר כמ"ש בסוטה דכ"א ע"א כמו שיעויין שם. ועיקר התורה המצלת מיצה"ר וממועצותיו הרעים אינו אלא ע"י התורה שיש בה מוסר ללמד את בני ישר' תורה ומצות לדעת מה יעשה ישראל, כאשר הרחבתי הדיבור בהקדמתי לס' התורה הזה בספר בראשית מיסוד וז'ל והמפ' ז'ל, ושם פירשתי כונת הכתוב במשלי סי' ט'ו אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין יע"ש בס"ד. והנה בעתה מצוה להביא מן החדש לפרש כונת הכתוב באופן אחר, והוא ע"פ מ"ש הרב ספר הברית בהקדמתו וז"ל עוד תועלת מדברי מוסר השכל הנמצא בו ואבטח שיקובל מוסרי ולא יקוצו בתוכחתי, מפני שאין דרכי כדרך רוב ספרי מוסר אשר באימה עליהם יבואו והוכיחו במכאוב הגהינם תנור אש וגחלי אש בוערת, שם פחדו פחד מרצועות ומקלות אש נחשים ושרפים ומלאך דומה וכדומה, אשר מטעם זה רחקו אנשים מן המוסר לא יאבו שמוע. ואנכי לא כן עמדי ואין בפי תוכחות חימה רק פי ידבר שאר עניינים ודברים הרבה ותוכחות חיים מאלין יקרא אני כותב לפעמים עניין לדעת חכמה ומוסר מאליו יאמנו ויסרתי אתכם אף אני בדרך הטבע של הברואים, אאלפנו מבהמות הארץ ומעוף השמים וכדומה, ואגיד לך תעלומות חכמה כטבע האברים ומרוצת הדם של האדם ומוסר גדול יוצא מעצמו מאותן הדברים על הטוב אשר יגיע לצדיק והעונג והשמחה אבטח ולא אפחד, וכל דברי אך שלום ואמת ושאנן מפחד רעה עכ"ל. א"כ זהו כונת הכתוב אוזן שומעת תוכחת חיים ולא תוכחת אימות מות ודינה של גהינם ועונשים קשים ומרים אזי בקרב חכמים תלין. כי במקום כששומע תוכחות מוסר מות וגהינם, הם מרחקים מלשמוע כדברי הרב, לזה אמר דבמוסר ותוכחת חיים, אז בקרב חכמים תלין ולא ירחקו משמוע.

אמנם לעד"ן לפרש לאידך גיסא כי אדרבה כל חכם ומחבר הבא להוכיח ומפחידו מאימת מות ועונשים ויסורין הבאים על החוטא ודיני גהינם, כל המרבה לספר צרות רבות ורעות הבאות על החוטא הרי זה משובח, כי מי שיש לו דעת ושכל, יכיר ויבין, כי כל עוד שמזהירו החכם במוסרו שלא יחטא כדי שלא ימות ולא יכרת ויפול בגהינם זה בעצמו הו"ל חיים ארוכים, כי הנה החיים שהם תמורת המות וכל עוד שהוא ירא לחטוא כדי שלא יפגענו בדבר ובמות, יראה הלזו מביאו לחיים. והן הם דברי רז"ל הנאמרים באמת בת"כ בריש סדר אחרי, והביאו רש"י בחומש וז"ל ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת וכו' היה רבי אלעזר בן עזריא אומר, משלו משל למה הדבר דומה לחולה שנכנס אצלו הרופא אמר לו אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב. בא אחר ואמר לו אל תשכב בצונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זירזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא, שלא ימות כדרך שמתו בניו עכ"ל. הרי מצינו שהרופא המזרז לחולה ומאיימו ומגזימו בעונש מיתה ומורה לו כנגדו שלא ימות כדרך שמת פלוני הרי זה משובח שזירזו יותר מן הראשון, והיינו טעמא דכל כמה שמזהירו על הדבר ומפחידו באימות מות יזדרז בו החולה יותר לבל יקל בעיניו לעבור ע"ד הרופא. וזה משל הרופא היינו אזהרות התורה והנביא מפי ה', להזהיר לבל יעבור על ציווי השי"ת ובכן כשישמע האדם מוסר השכל ועונש מיתות וכריתו' על העונות ועונשים ויסורין דיני גהינם למה יקוץ בתוכחתו, אדרבה יעשה אזניו כאפרכסת כי כל עוד שיגדיל המדורה בעונש מיתות משונות בתוכחות על עון יותר יזדרז האדם לבל יקל בהם לחטוא וקונה בזה חיים ארוכים בעוה"ז ובעו"הב. ונמצא כי אדרבה בהיות ירא וחרד מיום המות, לא יחטא, וזוכה להאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וכבר אמרו בפ"ק דברכות דף ה' דלהציל מן החטא שלא יתגבר עליו היצה"ר יזכור לו יום המיתה ואם יש בני אדם שהם מקפידי' כשמזכרים להם יום המות ודברי מיתות וכריתות כי לא מסמנא להו מילתא והם מצטערים ונקרא בלע"ז אגואריא"מיינטו חס וחלילה לעלות כן על דעת, בן אדם שהוא בעל שכל, כי התורה מה שהזכיר במיתות וכריתות ועונשים הוא כדי שיזהר האדם בהם ויזכה לחיים וזהו מה שרז"ל במדרש עסוק בתו' שכולה חיים, דקשה דמהו לשון זה שכולה חיים

אכן עפ"י האמור ניחא דר"ל דלא מיבעיא שהתורה היא חיים כמ"ש בהדיא כי היא חייך ואורך ימיך וכדומה, אלא אפי' מ"ש הכתוב מיתה וכרת בהדיא הא נמי היא חיים לגוף ולנפש, כי בהזהר אדם שלא לחטוא בהם הוא זוכה לחיים, וזהו דרייק לומר שכולה חיים שכל התורה כולה אפי' המיתות והכריתות כולם הם חיים ומקרא מלא כתיב עץ חיים היא למחזיקים בה וכל עוד שהוא דבק בתורה ובתלמידי חכמים המוכיחים אותו הרי הוא זוכה לאריכות ימים ושנים. ואדרבה כל מה שיקרא בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ ושומע דברי חכמים המוכיחים אותו ואומרים כי יזהר בקיום התורה ובמצות כדי שלא ימות כדרך שמת פלוני הרשע בעונו הרי זה משובח. וכמו אם מזהירו שלא לעבור על דברי חכמים שאמרו רז"ל כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה וכל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני, כל זה הוא לטובתו, שיזהר בכבוד התורה ולומדיה, ובזה לא תאונה אליו רעה ולא יראה מות בו ובזרעו ויראה זרע ויאריך ימים.

[דף ב] וזהו כונת מ"ש במשלי סי' י"ג תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות. ר"ל תורת חכם כל תורתו של החכם אפי' שאומר בפיו ושפתיו מיתות וכריתות. עכ"ז הוא מקור חיים ויהיב טעמא לסור ממוקשי מות וכל שהוא לסור ממוקשי מות על העובר על דברי תורה ודברי חכמים שלא יבואו עליך ח"ו אלא אדרבה חיים כולכם היום כי תזכו ותחיו ואדרבה אמרינן בכתובות ד' ק"ג לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר.

ונראה לפרש בזה כונת הכתוב סדר ואתחנן. ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. כי כבר ידוע מ"ש בסוף כתובות על פסוק זה, וכי אפשר לידבק בשכינה, אלא הדבק בחכמים וכן דרז"ל ע"פ ולדבקה בו על המתדבק בת"ח. וא"כ כל מי שרוצה לרחק מהת"ח מפני שמאיימו ומגזימו בצ'ערי מות וגהינם, אדרבה זהו לטובתו ולתועלתו כי יזכה ויחיה חיים ארוכים, בעו"הז, וגם להציל נפשו מגהינם, וז"א ואתם הדבקי' בה"א שהם הת"ח, לא תיסק אדעתין, כי באומרם לך אזהרו' ומוקשי מות על העובר על דברי תורה ודברי חכמים, יבואו עליכם אלא אדרבה תחייו חיים ארוכים, ויתכן לרמוז בתי' חיים כנגד מ"ש רז"ל ד' חשובים כמת, מצורע וסומא ומי שאין לו בנים ועני, ובהיות האדם מתדבק עם הת"ח הרי הוא זוכה להנצל מכולם, שהרי ע"י שמתדבק בת"ח זוכה לרפואה כמ"ש ולשון חכמים מרפא וכן אמרו בב"ב דקט"ז ע"א ע"פ חמת מלך מלכי מות (משלי ט"ז) כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם שיבקש עליו רחמים שנאמר ואיש חכם יכפרנה. (שם) עושר, מלבד מ"ש חכמים עושר וברכה עוד כתב מהרש"א בחידושי אגדות בנדרים כי המחזיקי' ביד ת"ח זוכים לעושר וחיים. וגם לבנים זוכה ע"י שמדבק בת"ח כמ"ש רז"ל ורש"י בס' ויצא ויברך ה' אותך לרגלי שנתברך לבן בבנים בביאת יעקב יע"ש.

גם אמרו בע"ז דס"ה ע"א דע"י שאמר בר שישך לרבא עינא דבעי למיחזי לכו בבישותא תיפקע, ואמר ליה רבא לבר שישך אמן, פקע עינא דבר שישך, יע"ש. ומידה טובה מרובה שזוכה ע"י ברכת הת"ח לפתוח עינים עורות, וכמאמר הכתוב באיוב, עיניים הייתי לעור.

ואם כן זהו אומרו ואתה הדבקים בה' אלהיכם שאתם מדבקים בתלמידי חכמים חיים כולכם. כי במקום שמצינו ד' חשובים כמת. שהם מצורע, סומא. מי שאין לו בנים ועני, יהיו חיים. שלא יהיה להם סי' מד' אלו שהם חשובים כמת והרי הוא נו' בתיבת חיים חיזק ייראה ילדים מזונות, והיינו, חזק נגד חולה ומצורע, יהיה חזק ובריא. יראה שיראה בעיניו שיש לו עינים לראות ואינו סומא. ילדיי, שיהיה לו בני'. מזונו' שלא יהיה עני. ויהיו לו מזונות בריוח וק"ל. וזהו בעצמו כיון הכתוב באומרו אוזן שומעת תוכחת חיים דהיינו שהמוכיח הוא מוכיחו שלא יחטא בשום חטא שיארע לו מיתה או יענש בא' מד' דברים שהם חשובים כמיתה כנזכר והרי זה שמזהירו שלא ימות כדרך שמת פלוני הרי הוא מזכהו לקנות החיים. וז"א אוזן שומעת תוכחת, אפי' שמזכירו ומזהירו בעונש מיתה הרי הוא חיים, כיון שמזהי' שלא ימות כדרך שמת אדם אחר אין לך קניית חיים גדול מזה ולכן בקרב חכמים תלין, ולא יתרחק מהם, כי אין שייך בהזהרות הדינים שמוכיח אדם לחבירו שום הקפדה וצעד דלא מסמינא מילתא ואגואריאמיינטו כי זהו דרך נשים שדעתן קלה, ולא לבן אדם שהוא בעל שכל כי יתן דעתו להיות נגד עיניו ענין המיתה ויסורי גהינם כדי להיות לבו תמיד קשור ביראת ה' כל היום. וכבר אמרו בזו"הק ס' ויחי דר"ך א' וז"ל אבל זכאי חסידי בכל יומא ויומא מסתכלי בלבייהו כאילו ההוא יומי מסלקי מעלמ' ועבדי תיובתא שלימתא קמיה מאריהון ולא יצטרכון למילה אחרא זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמ' דאתי עכ"ל. וזהו בדוק ומנוסה אצל רבים כי כל עוד כי תמיד לנגד עיניו יום המית' יותר ויותר יהיה לו אריכו' ימים והוא מלת' בטעמא, כי ע"י שזוכר תמיד יום המיתה, הוא עושה תשובה, כדברי הזו"הק הללו, והכי אמרו בפ' יו"הכ דפ"ו ע"ב א"ר שמואל ב"ן א"ר יונתן גדולה תשו' שמארכת ימיו ושנותיו של אדם שנאמר ובשוב רשע מרשעתו חיה יחיה ע"כ נמצא כי ע"י שזוכר יום המיתה הוא מביאו לעשות תשובה וגדולה תשו' שמארכת ימיו ושנותיו של אדם כדכתי' חיה יחיה לאורך ימי' ושנו' חיים.

ומכאן מודעא להודיע ולהוודע ידיעה בתחילה. כי הן בעון בשריפה גדו' שהיתה בעירנו אזמיר בי"א נחמו שנת התר"א, לא תקום פעמים צרה, בעו"הר נשרפו רובי כמה ספרים ובכללן נשרף ספר תוכחת חיים כאשר נודע בשערים והיה מסודר כולו על סדר הפר' מראש ועד סוף בנוי לתלפיות. ותוכו רצוף פרקים לחגים ולמועדים ולשבתות ור"ח והיו לאחדים. ולא נשאר בידי כ"א פ' שמות לבד שכבר התחלתי להדפיס פרק זה לבד וכל השאר איבד ושיבר בשריפה ההיא, ולא נשאר עד א' כי הכל חלף הלך (עי' בהקדמת ס' הקטן חיים לראש בס"ד) וזוהי סיבה וירבו הימים ואחר עד עתה. להביא מן החדש מילתא חדתא ומה גם כי רבו כמו רבו טרדות הזמן בכל פינות, ועול הצבור ושו"ת מד' פינו', ואין הפנאי מסכים לרגל המלאכה לבא לפ' כל כתבי סדר המערכה וזאת הברכה ועת לחננה מכאן והלאה חושבנא טבא, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, ואשלם במיטבא וחסד ה' מעולם רב חסדא ורב הונא לעסוק אהב בתורה לשמה תורה בעידנא לנו ולבנינו לדור דורים כולו זרע אמת, קדושים וטהורים. ובא לציון גואל, הין משיח לישראל יבא ויגאלנו מגלות החל הזה גולת אריאל, והיה ה' למלך על כל הארץ מלכותו מלכות כל עולמים ויבנה ב"המק במהרה בימינו ונקריב שמה קרבנות חובותינו וזבחי שלמים, כה דברי קטן המחבר החו"ף אזמיר יע"א בחדש שבט שנת עז התאז"ר לפ"ק.

הצעיר חיים פאלאגי ס"ט