המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
לדור - יש סוד עמוק: כי הזכיר למעלה כי דבָרוֹ, והם שוכני שמים, לעולם נצבים (ראה פסוק פט). ושוכני הארץ - הכללים נצבים, על כן לדורודור.
טעם ותעמד - שנקודת הארץ היא נקדת הגלגל העליון, בראיות גמורות.
"לדור ודור אמונתך כוננת ארץ", וגם הארץ שאינה קיימת לעולם, כי צאצאי הארץ הווים ונפסדים שזה מרמז במלות לדור ודור, שהוא הזמן המתחלק בין דורות החולפים ומתחדשים, בכ"ז שם "נצב אמונתך", שהיא ההבטחה שלא יכלו המינים, כמ"ש עושה פרי למינו, כל נפש חיה למינה, פרו ורבו, שצוה שיפרו וירבו וישארו המינים קיימים, וע"י האמונה הזאת "כוננת ארץ ותעמוד":
