לדלג לתוכן

תבנית:ציטוט השבוע 2016 4

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי - פירוש: כל שיש בו משום רפואה, בין סם בין לחש. דאפילו לחשים שיש בהן ממש ומועילין לרפואה, יש בהרבה מקומות בתלמוד שהן מותרין. ותניא בתוספתא פ"ח דמכלתין (הי"א עי"ש): "אלו דברים מותרין: היה מתחיל במלאכתו, נותן שבח והודאה לפני המקום. בחבית או בעיסה, מתפלל הוא שתכנס בהן ברכה ולא תכנס בהן מארה. לוחשין על המעים ועל הנחש ועל העקרב, ולא מדרכי האמורי".

ואפשר דאפילו לחשים שאין אנו יודעין אם יש בהן משום רפואה אם לאו -- מן הספק מותרין, ולא אסרו אלא אותן שהן בדוקין ודבר ברור שאין בו משום רפואה. וכן נראה שפירשו בתוס'.

הרשב"א, מסכת שבת