שרי האלף/מחלקה שניה/מדור א/44

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ילקוט שמעוני[עריכה]

לר' שמעון הדרשן (המאה העשירית לאלף החמישי).

לקט מאמרי חז"ל בתלמוד ומדרשים על כל ספרי התנ"ך, עם קונטרס אחרון (בסוף חלק ראשון), הכולל רנ"ו רמזים מאגדות התלמוד הירושלמי כפי סדר המסכתות (משונה מסדר שלנו), ונ"ה ערכין ממדרש ילמדנו על התורה,

  • חלק א' (על התורה), שאלוניקי, רפ"ו-פ"ז.
  • חלק ב' (על הנ"ך), שם, רפ"א.
    • ד"צ על התורה, ירושלים, תשכ"ח;
    • ועל נ"ך, שם, תשל"ג. °2.
  • ובהשמטת הקונטרס אחרון ועם פירוש המלים מר' מנחם פורטו הכהן. ויניציאה, שכ"ו;
    • קראקא, [שכ"ה-שכ"ו], °2.
  • ובשינויי נוסחאות ועם הגהות ר' מאירבר' פתחיה, לובלין, [ת"ג].
    • שם, ת"מ.
    • פפא"מ, תמ"ז.

פפד"מ, תס"ט °2 ועוד כ"פ.

  • ועם פירוש ברית אברהם, מר' אכרהם בר' שמואל גדליה מירושלים (מלוקט מהרבה חכמים וספרים וגם מכת"י של ראשונים), ב' חלקים, ליוורנו, [ת"י-תי"ז], °2.
  • ופירוש זית רענן, מר' אברהם אבלי גומבינר, דעסויא, [תס"ד];
  • ויניציאה, [תק"ג], °2.
  • ירושלים, תשל"א, °4, ראה במילואים והוספות.
  • הקונטרס האחרון נדפס ג"כ ע"י לוי גינצבורג, שרידי הירושלמי, נויארק [ברלין] תרס"ט, עמ' 311-343, וכן ע"י ילינק, בית המדרש, חלק ו, וע"י אייזנשטיין, אוצר מדרשים, עמ' 223-227.
  • ועם "הקונטרס האחרון" ודברי מבוא על הילקוט ומחברו מאת בצלאל לנדוי, ירושלים תש"ך.
  • ועל-פי כתב-יד אוכספורד, עם שנויי נוסחאות, ציוני מקורות ומקבילות באורים והערות מאת דוב הימן ודוד נ. לרר. השלים וערך יצחק שילוני. ספר בראשית כרר ראשון. ירושלים תשל"ג. כרך שני: חיי שרה - ויחי. ירושלים תשל"ג.
  • ילקוט שמעוני על איכה (ב' נוסחאות ובסדר אחר), עם הערות ותיקונים מאת ר' שלמה בובר, נלוה למדרש זוטא, ברלין תרנ"ד; ווילנא תרפ"ה.
  • מקורות ילקוט שמעוני לחמשה חומשי תורה על-פי כתב יד אוכספודר ודפוס ראשון, עם מבוא, מקבילות והערות, ומפתחות המאמרים כסדרם בספר המקור, ערוכים על-ידי דוב הימן. ירושלים, תשל"ד.
  • מקורות ילקוט שמעוני לנביאים וכתובים על-פי כתבי יד ודפוס ראשון עם מקבילות והערות, ומפתחות המאמרים כסדרם בספרי המקור, ערוכים ע"י הנ"ל, ירושלים, תשכ"ה.

[על ההוצאה הראשונה עיין ב. בער ב"המזכיר" לשטיינשניידר, כרך א' (1858), עמ' 21-22. וי. ריבקינד ב"קרית ספר", שנה ב' (תרפ"ה-תרפ"ו), עמ' 59/60.

על שאלת המחבר עיין שי"ר ב"כרם חמד", ח"ז, פראג, תר"ג, מכתב א', עמ' 18-4; רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, מינכן, תרל"ז, עמ' 26 (המהדורה החדשה, ירושלים, תשי"ב, עמ' כ"ט-ל'); ר"א עפשטיין ב"החוקר", שנה א', קראקא; תרנ"א, עמ' 85-93, 129-137, 191-192

[= כתבי ר' אברהם עפשטיין, כרך שני, ירושלים, תשי"ז, עמ' ש"ט-שכ"ז];

ש. רוזאניס, דברי ימי ישראל בתוגרמה, חלק א', הוצאה שניה, תל-אביב, תר"ץ, עמ' 52.

ועל החילוקים שבין דפוס שאלוניקי ודפוס ויניציאה עיין עפשטיין ב"האשכול", כרך ו', קראקא, תרס"ט, עמ' 210-183 (ובכתבי הנ"ל, עמ' רע"ח-ש"ח).

והשווה דברי ר"א גרינהוט, שם, כרך ה' (תרס"ה), עמ' 259-264, ובספרו הלקוטים, ח"ב.

וראה עוד מאמרו של עפשטיין, בעל הילקוט לא ראה את הילמדנו לספר שמות, שם, כרך ד' (תרס"ב), עמ' 273-275 (ובכתבי הנ"ל, עמ' שנ"א-שנ"ד), ומאמרו על הילקוט השמעוני והילקוט המכירי ברבעון הצרפתי R.E.J. כרך כ"ו ( 1893), עמ' 75-82.

על מקורות ילקוט שמעוני לנ"ך עי': אהרן גרינבאום - סיני, כרך כח, תשכ"ו, עמ' רסו-רע; אלעזר הורביץ - הדרום, חוב' כד, תשרי תשכ"ז, עמ' 216-220.

ועל מקורות הנ"ל עה"ת עי' אהרן גרינבאום - סיני, כרך ע', תשל"ה עמ' קכ-קלג].