שפת יתר על משלי לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שפת יתר על משלי · לא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לַמְחוֹת מְלָכִין" -

אמר הגאון מלשון תרגום עצה;

ויאמר ר' אדוניס שהוא כ"עולות מחים".

ופירוש הגאון הוא הנכון, כי אם כדברי ר' אדוניס, היה הלמ"ד שבור בחירי"ק, ולא פתוח, כמו "שנות עולמים" שטעמו לשנות עולמים. ואם יאמר הנה "לַמזבח", התשובה כי נפתח הל' להורות ה' הדעת החסר, כמשפט חבר הל' שהוא ב', כמו "בַּשמיים", ונמצא שלם "בְּהַשמים חסדך", אם כן נפתח הל' מחסרון ה"א בנין הכבד הנוסף, כמו "לַמְרות עני כבודו".