שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ב

<< · שער הכוונות · דרושי ראש השנה · דרוש ב · >>

דרוש ב':

יבאר בו למה הם ב' ימים דראש השנה מקושר עם האמור וזה לשונו : ואחר שנתבאר ענין זה נבאר ענין ב' ימים דראש השנה מה עניינם כי הרי נוהגים לעשות ב' ימים דראש השנה גם עתה בארץ ישראל מה שאין כן בשאר הימים טובים אבל הענין מובן עם הנזכר כי ב' בחינות יש בז"א והם חיצוניות ופנימיות וכנגדם הם ב' ימים טובים דראש השנה. והענין הוא במה שהודעתיך בתפילת שחרית דחול כי כל התפילות שאנו מתפללים בזמן הגלות והחורבן אין בהם כח רק להעלות בחינת פנימיות העולמות בלבד ולכלול פנימיות דעשיה ביצירה וזה בזה וזה בזה עד האצילות וזה בכח נשמותינו הנמשכות מבחינת הפנימיות אבל בחינת החיצוניות שהם העולמות בעצמם והמלאכים אינם יכולים לעלות וזה סוד הן אראלם צעקו חוצה רוצה לומר כי המלאכים צועקים לסיבת היותם חוצה ואינם פנימיות כמו נשמת בני אדם. והנה קודם החורבן היה כח ויכולת בתפלתינו להעלות הפנימיות והחיצוניות ביום א' בלבד ולא היו עושים רק יום א' בלבד זולתי כשלא באו העדים אלא מן המנחה ולמעלה אבל אחר החורבן הוא בהכרח לעשות ב' ימים של ראש השנה וכנזכר בדברי רבי שמעון בן יוחאי בספר הזוהר ובספר הזוהר ובספר התיקונים. וביום הא' עולה בחינת הפנימיות והנשמות. וביום הב' עולה אף בחינת החיצוניות. וזהו הטעם שאמרו בספר הזוהר בפרשת פנחס בדף רל"א עמוד ב' דיום הא' הוא דינא קשיא והב' הוא דינא רפיא והטעם הוא כי ביום הא' עדיין לא נתבסמו העולמות ואינם יכולין להתעלות ליכלל זה בזה אמנם הפנימיות לבדו הוא העולה ונכלל כנזכר ולכן הוא דינא קשיא אך ביום הב' שכבר נכללת בחינת הפנימיות ביום הא' מכח זה גם העולמות שהם בחינת החיצוניות עולין ונכללין ביום הב' גם הם ואף גם אז אינם עולים ונכללין מעצמם רק על ידי הפנימיות של הנשמות וכיון שעולים העולמות עצמן ביום הב' לכן נקרא דינא רפיא ולטעם זה ביום א' עולה הפנימיות כדי שיהיה כח ביום ב' לעלות גם החיצוניות מה שאין כן אם היה הדבר בהיפך כי ביום א' אי אפשר אל החיצוניות לעלות וכל בחינת הנסירה הנעשית ביום א' בענין הפנימיות בזֹכרֵינו לחיים בברכת אבות חוזרת להיות ביום ב' להיות בבחינת החיצוניות ולכן הם ב' ימים: