שער הגלגולים הקדמה כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דע, כי אין לך אדם שאין לו נשמה, בבחי' אור מקיף ואור פנימי, דוגמת מה שנתבאר אצלנו בדרוש הצלם של המוחין דז"א. והנה כאשר נולדו נדב ואביהוא ובאו לעולם, אז היתה יאשית והתחלת תקון שרש קין, של בחינת הב' שורש מאדה"ר שהיא היותר מעולה, ושם באו כלולים כל הנשמות שבשרש הנזכר, בצלם של נדב ואביהוא, בבחי' או"מ עליהם. אבל עדיין לא נטהרו כל הנשמות ההם, זולתי שתי נצוצות נדב ואביהוא עצמם, וכל שאר הנשמות של השורש הנזכר, שבאו כלולות שם בצלם אור מקיף של נדב ואביהוא, כל נשמה ונשמה מהם היתה מעורבת בתוך קליפת הרע שלה. וכאשר נולדה נשמה אחרת, מאותם שהיו כלולות בו בצלם נדב ואביהוא, ובאה בעה"ז, אז אותה הנשמה היתה נקיה וטהורה מן קליפתה, וכל שאר הנשמות של השרש הזה, באו כלולות בצלם של זו הנשמה שנטהרה, ועדיין כלם נתונות תוך:

קליפתם. ועד"ז נמשך הדבר, כי היתה נשמה אחרת נטהרת ומתגלת שם מתוך קליפתה, ואז באה לעה"ז, וכל השאר של השרש הזה שעדיין לא נטהרו, היו באות כלולות בצלם, בסוד או"מ של הנשמה שכבר נטהרה ובאה בעה"ז:

וכבר הודעתיך, כי אין טהרת הנשמות וביאתם בעה"ז, כפי סדר מעלתם ומדרגתם, רק כפי המזדמן, כפי זכיות השעה ההיא של האדם התחתון, אשר המשיך הנשמה ההיא בטפת זרעו, כמבואר בדרושים הקודמים כי לפעמים הנשמות שהם יותר גבוהות ומעולות, עומדות בעמקי הקליפות, ואינם יכולים לצאת משם, עד זמן רב שיזדמן איזה זכות מתייחס אליהם להוציאם. ונשמות הגרועות מהם, יוכלו לצאת משם ולבא בעה"ז, קודם האחדות לסבב זכות הנעשה אז, המייתחס אליהם. ולפעמים שאדם חוטא איזה חטא בעה"ז, ורוצים הקליפות לאבדו ולהטעותו, ואז ממשיכים לו נשמה אחת משרשו, שהיתה טבועה ביון מצולת הקליפות, ומעורבת עם כמה קליפות וחיצונים, ומוציאם אותם משם, וממשיכים אותה משם, בבחי' צלם על האדם ההוא שחטא, כדי להחטיאו יותר. ולפעמים יארע כי הנשמה הזאת שהמשיכוה עליו, היא נשמה גדולה, אלא שהיתה טבועה בעמקי הקליפות, והקליפות חשבו כי כבר היא אבודה ביניהם ולא תשוב לקדמותה, והקב"ה עוזרה, ומתנערת מקליפתה, ומראה כחה וקדושתה, ואדרבה מסייעת את האדם ההוא להיטיב. וז"ס פסוק עת אשר שלט האדם באדם לרע לו, ר"ל, עת אשר שלט האדם הבליעל של הקליפה, באדם שהיא הנשמה הקדושה, והוא טעה, כי חשב שהיתה לטובתו של הקליפה, ואדרבה הוא לרע לו, כנזכר בסבא דמשפטים. ואח"כ הנשמה ההיא מזדככת ונטהרת, ובאה גם היא אח"כ בעה"ז ע"ד הנז"ל:

קצורו של דבר דע, כי הנשמות כלם ע"י חטאו של אדה"ר או של קין והבל וכיוצא, נתערבו טוב ברע, פירוש, כי ירדו בעמקי הקליפות, בתוך האדם הבליעל, ונתעלמו שם. וכאשר הגיע זמן איזה נשמה מהם לבא בגוף בעה"ז, מחמת זכיות איזה האדם בעה"ז כנזכר, אי אפשר לה להתגלגל תכף בגוף בעה"ז, בצאתה מעמקי הקליפות, אבל צריך שאחר שתצא מעמקי הקליפות, שתכלל בבחי' צלם ואור מקיף שלשה פעמים על ראש שלשה אנשים זה אחר זה, שיהיו מן השרש שלו, ואח"כ תכנס בגוף הנולד אח"כ, ותהיה בו בבחי' נשמה של אור פנימי גמור, ואז בפעם הזאת נקרא גלגול א' שלה, ומשם ואילך תתגלגל גלגולים אחרים כפי הצורך כנודע. ולפעמים יארע, שג' אנשים שקדמו לו שבא הוא כלול הוא בצלם אור מקיף שלהם, לא נתקנו בתחלה בזמנם ככל הצורך, ואז כאשר יתגלגל האדם הזה בגלגול הא', יתגלגלו גם הם יחד עמו להשלים תקונם. האמנם אין הגוף הזה נקרא, אלא ע"ש האדם הזה החדש שנתגלגל פעם א' זו, והשלשה אחרים הם שם כאורחים אע"פ שהם ממש מגולגלים שם עד יום המיתה:

גם דע, כי האיש הזה מחדש שבא עתה בגלגול בפעם א', יש לו טורח גדול להכניע יצרו, אע"פ שנשמתו תהיה גבוהה מאד, לפי שזה הוא התחלת הזדככו מן הקליפות, כי אפילו בהיותו בבחי' צלם, היה מעורב בקליפתו כנז'. גם לטעם הנזכר, מוכרח הוא שהאיש הזה יהיה עצב מאד כל ימיו, ודואג בקרבו תמיד ללא סבה, אבל הסבה האמיתית הוא, כי הקליפות מהם המשכת העצבון כנודע. וז"ס טעם מספיק אל דוד המלך ע"ה, ידידו יתברך ומצינו בו שהיה יצרו מתגבר עליו בבת שבע ובאביגיל, והוא פלא גדול, אלא הטעם מובן עם הנזכר, כי אז היתה התחלת יציאתו מעמקי הקליפות. ובזה תבין כמה פסוקים שהיה אומר דוד המלך ע"ה על עצמו, טבעתי ביון מצולה וכו', וכיוצא, ודע כי לטעם הנזכר, אין עונות האיש הזה החדש נחשבים לפניו יתברך כשאר בני אדם, לפי שעדיין הוא נתון בין הקליפות, וטרחו גדול לצאת מתוכם. וז"ס ארז"ל אלמלא אתה דוד והוא שאול, הייתי מאבד כמה דוד מפני שאול, והבן זה מאד:

ולפעמים יארע כי האיש הזה החדש, תהיה נשמתו מעולה וגבוה מאד, ואינו יכול להכניע יצרו, ואל"כ בקלות גדול היה יכול להיות חסיד גדול. בזה יתבאר לך סוד נמרץ, כי לפעמים חטא קטן של אדם אחד, יענש עליו מאד. ועון גדול של אדם אחר, אינו נענש עליו. וז"ס הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו', ודי בזה למשכילים. ולכן אין להרהר אחר מדותיו יתברך, אף לא אחר הצדיקים, אף אם יחטאו. גם צריך שתדע, כי מי שהוא מבחי' קין השנית המעולה, הנה עם היותו מעורב טוב ברע, הנה הטוב שבו גדול מאד, אלא שהוא מעורב בקליפות רעות רבות ומזוהמות, והרע הוא מרובה בו על הטוב, והסבה היא לפי שכל שרש קין הוא מן הגבורה, שבהם נאחזים הקליפות והחיצונים: