שער הגלגולים הקדמה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעניו ההפרש שיש, בין הגלגול, לעבור. והם ב' מיני גלגול. וב' מיני עובר. והוא זה, כי הנה בגלגול הא', הוא כניסת נפש אחת בגוף האדם, מיום שנולד ויוצא לאויר העולם. והב' הוא, שלפעמים אפשר שיתגלגלו יחד שתי נפשות, וגם זה בעת שנולד האדם, וזה נקרא גלגול כפול, כמו שנתבאר בדרוש שקדם, ובמקומות אחרים. והנה שתיהם הנפשות מתגלגלות יחד ובאות לעולם, בעת שנולד גוף האדם, ואינם נפרדים כלל עד יום המיתה. ושתיהם נקראות נפש אחת, ונעשות נפש אחד, וסובלות הצער והיסורין הבאים אל הגוף ההוא כל ימי חייו, וצער המיתה. אמנם העבור אינו באדם ביום שנולד, כמו שנתבאר למעלה. אבל יש בו ב' בחינות, האחת הוא, כאשר בא לצורך עצמו של הצדיק, המתעבר באדם להשתלם באיזה דבר שחסר לו, כמו שיתבאר במקומו. והשנית הוא, כאשר בא לצורך האדם, לעזרו ולסייעו בתורה ובמצות. והנה כאשר בא לצורך עצמו, אינו נכנס באדם עד היות בן י"ג שנה ויום אחד, שאז נתחייב האדם בתורה ובמצות, ויכול הוא לתקן גם את עצמו ע"י מצות האדם, ולכן אינו נכנס קודם זמן הזה, רק אמר שנתחייב במצות, ואז נכנס ומתפשט תוך הגוף ההוא, כדמיון שנתפשטה בו נפש האדם עצמה, ושתיהם סובלים היסורין הבאים על הגוף הזה, בהשואה אחת, ויושבת שם עד מלאת לה זמן קצוב לה, לתקן ולהשלים מה שהיא צריכה, ואז יוצאת בחייו, וחוזרת למקומה העליון בג"ע. אבל כאשר בא לתועלת האדם, ולא לצורך עצמו, הנה הוא בא בבחירת עצמו, ולא בהכרח, ולכן איננו כפוף לסבול צער הגוף הזה כלל, ואיננו מרגיש כלל בצערו וביסורין הבאים עליו, ואם מוצא נחת רוח באדם, הוא יושב שם עמו, ואם לאו הוא יוצא משם והולך לו, ואומר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה וגו':

ועתה נבאר את אשר התחלנו, כי הנה הפסוק אומר פוקד עון אבות על בנים. פירוש, כי עד שלשה נפשות מגולגלות וישנות, עם נפש אחת חדשה, יכולות להתגלגל יחד בגוף אחד, מיום שנולד, באופן שהם ארבעה נפשות יחד. וז"ס על רבעים. גם ז"ס פעמים שלש עם גבר. כי שלשה נפשות מגולגלות, יוכלו להתגלגל עם גבר אחד, הוא הנפש הזה החדש. אבל יותר מזה, אי אפשר להתגלגל ביחד. אמנם אפשר להיות פחות מחשבון זה, כי אפשר להיות שתתגלגל נפש אחת לבדה בגוף אחד, או נפש אחת מגולגלת, עם נפש אחת חדשה בגוף אחד, או שתי נפשות מגולגלות לבדם בגוף אחר, או שנים מגולגלות עם חדשה אחת, או שלשה מגולגלות לבדם, או שלשה מגולגלות עם חדשה אחת. אבל יותר מחשבון זה, אי אפשר להכנס בגוף אחד כנזכר:

ודע, כי אלו המתגלגלים יחד בגוף אחד כנזכר, אינו נוהג אלא בזמן שכלם הם נאחזים בשרש אחד, בסוד וגאל את ממכר אחיו. ואע"פ שזה המגולגל החדש, לא חטא באיזה חטא של המגולגלים אחרים, עכ"ז אם הוא מבחינת הפנימית יותר מכולם, כמו אם הוא מבחינת הגידים שבאבר ההוא של אדה"ר, והם מבחי' הבשר שהוא גרוע מהגידים, צריך זה החדש לנקות הפגם והעפוש שנעשה מחמת עונות הראשונים, כדי שימשך החיות אל כל השרש ההוא:

והנה גם בבחי' העבור הוא עד"ז כי אי אפשר שיתעברו באדם, ויתגלגלו בו רק שלושה נפשות הבאות לסייע הנפש ההיא עצמה של האדם הזה, אשר עמו הם ארבעה, אבל לא יותר מזה. אבל פחות אפשר להיות. ואמנם אותם הבאות בסוד גלגול ממש, כלם באות לצורך עצמם, לתקן את אשר עוית, או להשלים איזה מצוה שחסר להם:

ואודיעך ענין סדר העבור יותר בהרחבה, ונמשיל משל אחד, ונאמר, הגע עצמך, שזה האדם המתגלגל עתה בגוף הזה לתקן עצמו, יש בשרשו עשרה נפשות אחרות עליונות ממנו, והנה אם יזכה האדם הזה, יתעבר בו נפש העשירית, התחתונה מכל העשרה, והוא עליון ממנו עצמו, ולכן עוזרו ומסייעו להתקן. ואם יזכה יותר, יתעבר בו נפש התשיעית. ואם יזכה יותר, יתעבר בו גם נפש השמינית. והרי נתעברו בו שלשה נפשות, ועמו הם ארבעה. ואי אפשר להתעבר בו יותר מזה. אבל אם יזכה יותר, יתעבר בו גם הנפש השביעית, ואז נפש העשירית, יתבטל הארתה בעבור ההוא, בתוך הארת שלשה עבורים העליונים ממנה. וכן עד"ז הולך הענין ונמשך, עד שנמצא שאפשר שיתעברו בו שלשה נפשות גבוהות מכל העשרה, והם, הא', והב', והג', ואלו השלשה תתגלה הארתם בעבור ההוא לעזרו, ושאר השבעה אחרים תתבטל הארתם שם, מכח הארתם של השלשה עליונים, ויחשבו כאלו אינם. באופן כי אי אפשר להתגלות בסוד עבור, רק שלשה נפשות בלבד, ועם נפש האדם עצמו, הם ארבעה, אבל יותר מזה אי אפשר כנזכר:

הנה הכתוב אומר, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. פירוש, כי בג' הגלגולים הראשונים, אז מתגלגל נפש האדם לבדה, בלי שתוף זולתה, תוך הגוף. אבל אם עדיין לא נתקנה בשלשתם, ותצטרך לחזור עוד בג' הגלגולים שניים, אינה באה לבדה, כיון שאין בה כח לתקן, ולכן באה בשתוף גבר שהוא צדיק אחד המתעבר בו, כדי לסייעו ולהדריכו למוטב. ולכן לא אמר שלש פעמים, שהיה נראה שהוא בשלשה פעמים הראשונות, אמנם אמר פעמים שלש, להורות כי בפעם השניה הכוללת שלשה גלגולים שניים, אז הוא עם גבר זולתו משותף עמו כנזכר:

ענין מתמיה שבאר הסבא דמשפטים, בענין המגולגל בכמה פעמים, באיזה גוף מהם יקום בזמן התחיה. דע, כי הלא נתבאר אצלינו מ"ש בהקדמת התיקונים, על פסוק כצפור נודדת מקנה וגו'. וכן מ"ש בזוהר פרשת פקודי בענין השכינה, איך גלתה בקליפות, עד דמטאת רגלין ברגלין וכו'. ואמרנו, איך גם נשמות הצדיקים גלו בתוך הקליפות עם השכינה. ואמנם בזמנים הקדמונים, היו הנשמות ההם הגולים עמה, בחי' אותם הניצוצים והחלקים אשר הם מבחי' מדרגה, ששם עומדת השכינה בגלות בזמן ההוא, ועד"ז בכל דור ודור. ואמנם עתה בדורות אחרונים אלו, כבר השכינה ירדה עד רגלין, וגם הנשמות שבדורות אלו, הם מבחינת הרגלים. ולפי שבתחילה גלו כל הנשמות כולם שם עם השכינה, לכן עתה אותם הנשמות הראשונות העליונות, שכבר עלו ונתקנו, אז הם יורדות להדריך ולהיישיר את אלו הנשמות השפלות, כדי שיתוקנו. ונמצא כי כמה חלקים ונצוצות יש בכל נשמה ונשמה, וכל החלקים ההם נקראים בשם נשמה אחת, וכן הענין בכל נשמה ונשמה, וכאשר יהיה זמן התחיה, כל גוף וגוף יקח חלקו של נשמתו, כפי חלק הזמן שלו באיזו מדרגה היתה:

הנה לפעמים יארע, כי אע"פ שיהיה באדם נפש אחת טהורה ועליונה, יבוא איזה פעם לידי כעס, ואז תצא ממנו, ותכנס במקומה נפש אחרת גרועה, או ג"כ יחלה האדם איזה חולי גדול, ואז תתחלף נפשו בנפש אחרת, או יארע לו חולי הנופל והנכפה, ותתחלף נפשו ותלך באיש אחר, ותכנס בו נפש אחרת. וז"ס צדיק כל ימיו, ובסוף הרשיע. או להפך. וכיון שהדבר כך, אפשר ג"כ שימשך מזה עוד דבר אחר, והוא, כי אם עד עתה היתה מזומנת אל האיש הזה איזו אשה בת זוגו, כיון שנתחלפה נפשו ונתנה לאיש אחר, אותו איש אחר יקחנה:

דע, כי יש יכולת ביד נפש האדם, או רוחו, או נשמתו, ללקט נצוצותיהם המוטבעות בעמקי הקליפות, ולהעלותם משם, ויתוקנו על ידו, כדוגמת מה שנתבאר אצלינו, בענין טעם הריגת עשרה הרוגי מלכות, ועיין שם:

דע כי יש חלוק בין המתגלגל לסיבת תקון שאר עבירות, למתגלגל לסיבת שלא היו לו בנים, ולא קיים מצות פריה ורביה. כי המתגלגל לסיבת בטול פריה ורביה, אע"פ שיהיה כשמעון בן עזאי שלא הוצרך להתגלגל על בנים, עכ"ז כשיתגלגל איזה פעם באיזה גוף בעת שנולד, לסבת צרכו לתקן איזו פגם אחר, או שבא להועיל לאחרים, וכן אם יבא בסוד העבור בחיים כנודע, הנה אי אפשר לו לבא יחידי, אלא משותף עם אחר, לפי שהוא פלגא דגופא, ואינו יכול לבא יחידי. ואפשר כי זה ג"כ נקרא גלגול כפול, כנז"ל בדרושים הקודמים. וזהו המתגלגל שלא ע"י יבום, כנלע"ד חיים: