שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · שערי תשובה (מרגליות) · אורח חיים · ה· >>

סעיף א[עריכה]

(א) ביו"ד ה"א — עיין באר היטב. במחזיק ברכה בשם לוח ארש להג"מ יעבץ כתב: מעתה כו', שקריאת השם, בין במקום שנכתב הוי"ה בין במקום אדנ"י לעולם שוה לקרותו בחטף פת"ח, ודלא כמו שכתב במגן אברהם בשם בחיי, וגם במה שכתב בשם תשובת מהר"מ מלובלין, שיקרא בעניין שלא תהיה הברת הפת"ח ניכרת, עיין שם בסימן פ"ג. וכתב באליה רבה בשם אור חדש שחזר בו מהר"מ, וכן כתב מחזיק ברכה בשם ספר קטן נקרא תשובת גאונים נדפס באמשטרדם שנת תס"ז, שם כתב תשובה שהשיבו למהר"מ, גם תשובת הרמ"ע מפאנו, וכאשר ראה תשובת הרמ"ע חזר בו, וכן הסכים השל"ה. ועיין בשו"ת נודע ביהודה סימן ב' שאין ספק בקריאת שם אדנ"י להטעים הנגינה מלרע ולא מלעיל, וכן הביא במחזיק ברכה בשם לוח ארש עיין שם:

(ב) ויהיה — עיין באר היטב. ובמגן אברהם כתב על תיבת שהיה כי הוא"ו במקום יו"ד, והראה מקום להתוס' יום טוב דסוכה. ושם כתב התוי"ט על ויהי"ה. ונראה שהבאר היטב הגיה דברי מגן אברהם על ויהי"ה, וכן הוא באליה רבה, וכן ראיתי מגיהים במגן אברהם. ולעניות דעתי אין צריך להגיה, כי בתוס' יום טוב שם כתב: "וכן 'היה' בחסיר יו"ד העתיד", ורוצה לומר, להסיר יוד העתיד ממלת "יהיה", עיין שם. ואם כן היינו כשמסירין יו"ד שבתחילת השם, נשאר מלת "היה", שהוא"ו במקום יו"ד. והמגן אברהם אסידור לשון השולחן ערוך קאי, דנקט לפרש שהיה, והיינו על ידי הוא"ו שבמקום היו"ד, וממילא דגם במלת ויהיה כן הוא: