שמות רבה לא ט

ט. [ עריכה ]
"כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשׁוֹרְךָ" (ויקרא כב, כז): "ומיום השמיני והלאה" וכן כתיב "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי" ואם נתת אין אתה נותן משלך אלא משלי וכה"א (דה"א כט, יד): "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" ואם עשית כן "אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" וכן כתיב (ירמיה ב, ג): "קדש ישראל לה' ראשית תְּבוּאָתֹה" כשם שהערימה הזאת עומדת והכהן יורד לתוכה ונוטל מתוכה התרומה כך עשה הקב"ה את העולם ערימה ונטל אבותינו שהם תרומתו שנאמר "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה" ולכך אמר הקב"ה לישראל בשביל שאתם תרומה אין לכם רשות לאכול טרפה שנאמר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אֹתוֹ" למה לכלב אמר הקב"ה חייבים אתם לכלבים שבשעה שהרגתי בכורי מצרים והיו המצריים יושבין כל הלילה וקוברין מתיהם והכלבים נובחין להם ולישראל אינן נובחין שנאמר (שמות יא, ז): "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" לפיכך אתם חייבים לכלבים שנאמר "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אֹתוֹ" מה הכלבים אחד נובח וכולם מתקבצים ונובחים על חנם אבל אתם לא תהיו כן מפני שאתם אנשי קדש שנאמר "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי":