שמות רבה א כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · א · כז · >>

הוסף ביאור

כז. [עריכה]

וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה בן עשרים שנה היה משה באותה שעה ויש אומרים בן ארבעים. ויגדל משה וכי אין הכל גדלים אלא לומר לך שהיה גדל שלא כדרך כל העולם. וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו שתי יציאות יצא אותו צדיק וכתבן הקדוש ברוך הוא זו אחר זו ויצא ביום השני הרי שתים. וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם מהו ויראה שהיה רואה בסבלותם ובוכה ואומר חבל לי עליכם מי יתן מותי עליכם שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט והיה נותן כתפיו ומסיע לכל אחד ואחד מהן רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר ראה משוי גדול על קטן ומשוי קטן על גדול ומשוי איש על אשה ומשוי אשה על איש ומשוי זקן על בחור ומשוי בחור על זקן והיה מניח דרגון שלו והולך ומישב להם סבלותיהם ועושה כאלו מסיע לפרעה אמר הקדוש ברוך הוא אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל ונהגת בהן מנהג אחים אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר עמך הדא הוא דכתיב (שמות ג ד) וירא ה' כי סר לראות ראה הקדוש ברוך הוא במשה שסר מעסקיו לראות בסבלותם לפיכך ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה: