של"ה תולדות אדם בית החכמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

של"ה - ספר תולדות אדם - בית החכמה[עריכה]

א[עריכה]

התורה תורת ה' תמימה, רוצה לומר התורה תמימה בשלימות נארגת על יהו"ה, כי התורה כולה שמותיו, ונתנה בשם יהו"ה סוד תפארת, כמו שנאמר (דברים ד, לו), מן השמים השמיעך את קולו ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, ומפורסם כי שמים וארץ סוד ד"ו פרצופין, והם תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה, הוא סוד תפארת שם יהו"ה, ותורה שבעל פה ביאורה. וכמו ששם יהו"ה תפארת כולל עשר ספירות נכללים בתפארת הנגלה עם נעלמו סוד הדעת, כן התורה נכללת בסוד עשרת הדברות המכוונות לעשר ספירות. ואמרו חכמי האמת ברמזם שהתורה נתנה בשם יהו"ה רמז, כי יהו"ה עולה עשרים וששה, ומנין 'עשרים וששה' כמו 'עשרת הדברים', וכמו 'כתר תורה'. ומשה קיבל תורה מסיני ומסרה, נודע שנבואתו היתה מצד תפארת הנקרא אספקלריא המאירה, וזהו שתקנו בנוסח התפילה כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני. ובמה שאמר כליל תפארת היה לו לומר תפארת בראשו נתת, רמז נכבד על הא דאיתא בתיקונים (תיקון יג, כט, א. תיקון סט, קא, א) והובא בפרדס בפ"ב משער הראשון וזה לשונו, ויעקב ודאי הוא דיוקנא דעמודא דאמציעותא, והא משה תמן הוה, אלא דא מסטרא דלגו ודא מסטרא דלבר, דא מגופא ודא מנשמתא, עד כאן לשונו. פירושו, יעקב מרכבה לתפארת במקומו, ומשה רבינו ע"ה מרכבה לנעלמו דהיינו בסוד הדעת, וזהו כליל תפארת, כי הדעת הוא כליל של תפארת במקומו, הרי סוד שם יהו"ה:

ב[עריכה]

עוד מבואר כי התורה סוד ארבע אותיות שמו, כי תורה שבכתב ושבעל פה הניתנו לנו סוד 'וה' כדפירשנו, אך שרשם בסוד תורה הקדושה הגנוזה במקומה דהיינו סוד 'יה' משמו, והתורה שבכתב שהיא 'ו' מהשם שורש החכמה הקדומה סוד 'י', אשר על זה רמזו רבותינו ז"ל (עי' זוהר חדש בראשית יט, ב) נובלת חכמה של מעלה היא התורה, ועליה רמזו רבותינו ז"ל (ב"ר ח, ב), התורה קדמה אלפים שנה לעולם. כי כל ספירה נקראת אלף, בסוד כל ספירה כלולה מעשר וכל אחד מן עשר כלול מעשר, הרי מאה, אח"כ כל אחד כלול ממאה הרי אלף החוזר בסוד המספר ל'אלף' המורה אחדות, וכל כך הכללות אח"כ עד בלי תכלית אלף מאלף אלף מאלף כו'. וסוד אלפים שנה הם סוד שתי ספירות הקודמות לבנין העולם שהוא חסד, כמו שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה, והם חכמה ובינה, ששם שרשי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וכמו שאמרו נובלת חכמה של מעלה תורה, וזו המחשבה עמוקה ומתגלית בקצת בסוד הבינה בחמישים שערים בסוד מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא שהשיג משה רבינו ע"ה, ולא השיג שער החמישים. והתורה שבעל פה שהיא מ'ה' אחרונה שבשם, גילויה מ'ה' ראשונה, ונתנה התורה לישראל על ידי משה בסוד וה' מן השמים השמיעך ועל הארץ וגו', הרי תורת ה' תמימה שהיא תמימה שם יהו"ה, על כן מתחלת התורה ב'ב' ומסיימת ב'ל', שהם ל"ב נתיבות חכמה. ורמז נפלא כי אין בכל אותיות אות שישמשו בה אותיות השם דהיינו 'יהו' רק אותיות 'לב' באמרך, לי לה לו בי בה בו. הרי התורה מקושרת בשם יהו"ה, וכמו שכתבתי למעלה שם יהו"ה נרמז ב'י', ו'י' היא 'א', כן תרי"ג נרמזים בי' דברות כמו שכתבו המחברים, ו'י' היא 'א', כי י' דברות בדבור אחד נאמרו. על כן פתח אנכי ב'א'. וכמו ש'י' נקודה קו ושטח שהוא האורך והרוחב, כן התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכתיב רחבה מצותך מאוד. והענין כי נוכל לילך באורך במדות וברוחב בקיום מצותיה, אמנם בסודותיה היא כמו נקודה, כי לא נוכל לירד לעמקה, כמו שנאמר, עמוק עמוק מי ימצאנו, וכדרך שכתבתי למעלה בסוד 'י' הכולל יהו"ה, ואח"כ מן 'י' נעשה 'א', 'י' למעלה 'ו' באמצע 'ד' קטנה למטה: