שיר השירים רבה א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה · א · ה · >>


הוסף ביאור

ה. [עריכה]

שחורה אני ונאוה שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי. שחורה אני ונאוה אמרה כנסת ישראל: שחורה אני בפני עצמי ונאוה בפני קוני. דכתיב: (עמוס ט) הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל. כבני כושיים אתם בפניכם אבל אתם לי כבני ישראל נאם ה'. דבר אחר: שחורה אני במצרים. ונאוה אני במצרים. שחורה אני במצרים, (יחזקאל כ) וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי. ונאוה אני במצרים, בדם הפסח ובדם המילה. דכתיב: (שם טז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך. ואמר לך: בדמיך חיי, זה דם הפסח. ואמר לך: בדמיך חיי, זה דם המילה. דבר אחר: שחורה אני בים, שנאמר: (תהילים קו) וימרו על ים בים סוף. ונאוה אני בים, שנאמר: (שמות טו) זה אלי ואנוהו. שחורה אני במרה, שנאמר: (שם) וילונו העם על משה לאמר מה נשתה.. ונאוה אני במרה שנאמר: (שם) ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ, וישלך אל המים וימתקו המים. שחורה אני ברפידים, שנאמר: (שם יז) ויקרא שם המקום. מסה ומריבה. ונאוה אני ברפידים, שנאמר: (שם) ויבן משה מזבח ויקרא שמו, ה' נסי. שחורה אני בחורב, שנאמר: (תהילים קו) יעשו עגל בחורב. ונאוה אני בחורב, שנאמר: (שמות כד) כל אשר דבר ה', נעשה ונשמע. שחורה אני במדבר, שנאמר: (תהילים עח) כמה ימרוהו במדבר. ונאוה אני במדבר, בהקמת המשכן. שנאמר: (במדבר ט) וביום הקים המשכן. שחורה אני במרגלים, שנאמר: (במדבר יג) ויוציאו דבת הארץ. ונאוה אני ביהושע וכלב, שנאמר: (שם לב) בלתי כלב בן יפונה הקנזי. שחורה אני בשטים, שנאמר: (שם כה) וישב ישראל בשטים. ונאוה אני בשטים, שנאמר: (תהילים קו) ויעמוד פינחס ויפלל. שחורה אני בעכן, שנאמר: (יהושע ז) וימעלו בני ישראל מעל בחרם. ונאוה אני ביהושע, שנאמר: (שם) ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד. שחורה אני במלכי ישראל . ונאוה אני במלכי יהודה. אם בשחורים שהיו שלי כך אני נאוה, בנביאים שלי על אחת כמה וכמה!

שחורה אני מדבר באחאב. שנאמר: (מ"א כא) ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו ויצום ויהלך אט. כמה נתענה? רבי יהושע בן לוי אמר: שלוש שעות. אם היה למוד לאכול סעודתו בשלש שעות אוכל בשש, ואם היה אוכל בשש אוכל בתשע (שם). וישכב בשק ויהלך אט. רבי יהושע בן לוי אמר: שהלך יחף. ביהורם מה כתיב: (מ"ב ו) וירא העם והנה השק על בשרו מבית. רבי לוי בר חיתא אמר בה שלוש שיטין: שחורה אני כל ימות השבוע, ונאוה אני בשבת. שחורה אני כל ימות השנה, ונאוה אני ביום הכפורים. שחורה אני בעשרת השבטים, ונאוה אני בשבט יהודה ובנימין. שחורה אני בעולם הזה, ונאוה אני לעולם הבא.

בנות ירושלים רבנן אמרי: אל תקרי בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים. זו סנהדרי גדולה של ישראל, שיושבין ומבינין אותן בכל שאלה ומשפט. דבר אחר: בנות ירושלים אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות, ולהמשיך כנהר אליה לכבודה. כהא דאמר: (יהושע טו) אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד לשע (לשעת) היא דעתיה דרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: כתיב: (יחזקאל טז) ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך. מהו לבנות? לכופרנין. ולא מבריתך? לא מן פרניך, אלא מן פרנין דידי. רבי ביבי משום רבי ראובן אמר: (ישעיה נד) רני עקרה. הא רנה עקרותא היא?! אלא רני עקרה, שלא ילדה בנים לגיהינום. רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן אמר: נמשלו ישראל כנקבה. מה נקבה זו, נוטלת עישור נכסים מאביה ויוצאה. כך ירשו ישראל ארץ שבעה עממים, שהוא עישור שבעים אומות. ועל ידי שירשו ישראל כנקבה, אמרו שירה בלשון נקבה. שנאמר: (שמות טו) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. אבל לעתיד לבוא הן עתידין לירש כזכר היורש לכל נכסי אביו. הדא הוא דכתיב: (יחזקאל מח) מפאת קדמה עד פאת ימה. יהודה אחד, דן אחד, אשר אחד וכלהון כך. והן אומרין בלשון זכר, שנאמר: (תהילים צו) שירו לה' שיר חדש. שירה חדשה אין כתיב, אלא שיר חדש. רבי ברכיה ורבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל כנקבה? מה נקבה זו, טוענת ופורקת טוענת ופורקת וחוזרת ופורקת ושוב אינה טוענת. כך ישראל משתעבדין ונגאלין משתעבדין ונגאלין וחוזרין ונגאלין, ושוב אין משתעבדין לעולם. בעולם הזה על ידי שצרתן צרת נקבה יולדת, הן אומרים שירה לפניו בלשון נקבה, אבל לעולם הבא, על ידי שצרתן אין צרת יולדת, הן אומרים שירה בלשון זכר. הדא הוא דכתיב: (ישעיה כו) ביום ההוא יושר השיר הזה.

כאהלי קדר מה אהלי קדר? אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין, והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות. כך תלמידי חכמים, אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם: תורה, מקרא, משנה, מדרשות, הלכות, תלמוד, תוספתות ואגדות. אי מה אהלי קדר אין צריכין תכבוסת. יכול אף ישראל כך? תלמוד לומר: כיריעות שלמה. מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל, אף על פי שמתלכלכין בעונות כל ימות השנה. יום הכפורים בא ומכפר עליהם. שנאמר: (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם. וכתיב: (ישעיה א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אי מה אהלי קדר מטלטלין ממקום למקום. יכול אף ישראל כן? תלמוד לומר: כיריעות שלמה, כיריעותיו של מי שהשלום שלו. מי שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן עוד לא זזו ממקומן. תני רבי אליעזר בן יעקב: (שם לג) "אהל בל יצען" בל יצא ובל ינוע. מה אהלי קדר אין עליה עול כל בריה. כך ישראל לעתיד לבא אין עליהם עול כל בריה. תני רבי חייא: (ויקרא כו) ואולך אתכם קוממיות. בקומה זקופה שאינן יראין מכל בריה. רבי יודן אומר: כיוסף. מה יוסף נמכר לאהלי קדר שנאמר: (בראשית לז) וימכרו את יוסף לישמעאלים וחזר וקנה את קוניו, שנאמר: (שם מד) ויקן יוסף את כל אדמת מצרים. כך ישראל, יהיו שובים לשוביהם.