שיחת קטגוריה:מבנים ספרותיים

אולי כדאי לקשר את כל המאמרים ואת כל הקטגוריות העוסקים במבנים ספרותיים לכאן, תחת הכותרת העיקרית הזו. את מה שאני עשיתי כבר קישרתי. ו"מבנה2" זה לא שם כל כך מובן.

אכן, מבנה1 ו-מבנה2 הם שמות לא ברורים, וצריך לחשוב מה לעשות עם קטגוריה:מבנה א ועם קטגוריה:מבנה2. --Erel Segal 11:15, 15 ביולי 2007 (UTC)

האמת שגם לא ממש הבנתי את ההבדל העקרוני בין המאמרים שב-1 לבין אלו שב-2. מה גם שחלק מהמאמרים שפתחתי לא עוסקים במבנה ספרותי, אלא בהשתלשלות הפרק בצורה מסודרת (גם זה נקרא מבנה במקומות רבים, אך אין זה עונה להגדרה "מבנה ספרותי").

לדעתי, לקטגוריה 'מבנים ספרותיים במקרא' צריך להכניס רק מאמרים על 'מבנים ספרותיים', כאלו שמראים מבנה סגור ויפה (כיאסטי, קונצנטרי, תקבולת רגילה [ששת ימי המעשה, למשל], חזרה משולשת, מרובעת, מבנה של שלושה וארבעה ועוד). תיאור ההשתלשלות שההגיונית והמסודרת של פרק אינה עונה לרוב להגדרה "מבנה ספרותי".

לתגובתכם...

נכון. הקטגוריות "מבנה1" ו"מבנה2" נוצרו כשהתחלתי לסווג מאמרים לפי הקשר בין המאמר לבין הפרשה שהוא אמור להסביר (ראה קטגוריה:הקשר לפרשה). אז יש מאמרים שמסבירים את התוכן ועונים על השאלה "מה בדיוק קרה שם"; יש מאמרים שמסבירים את המניעים ועונים על השאלה "למה זה קרה / למה הם עשו את זה"; ועוד. בין השאר, יש גם מאמרים שעונים על השאלה "למה הפסוקים מסודרים בצורה כזאת". התשובה יכולה להיות, בחלק מהמקרים, מבנה ספרותי, ובחלק מהמקרים, פשוט הסבר של השתלשלות העניינים בפרק.

החלוקה בין 1 ל 2 היא: מבנה1 הוא מבנה של פסוק או קטע קצר, ומבנה2 הוא מבנה של פרשה שלמה.

ייתכן שצריך לפצל את הקטגוריות בצורה אחרת. --Erel Segal 14:12, 16 ביולי 2007 (UTC)

אולי צריך להוסיף קטגוריה "מבנים לא ספרותיים" עבור כל המאמרים ב"מבנה1" ו"מבנה2" שרק מסבירים על סדר העניינים בפרק. מה דעתכם? --אראל

אולי פשוט "סדר האירועים בפרק", או "השתלשלות הפרק" או משהו בסגנון? כי זה לא "מבנה" שניתן 'לעשות צעד אחורה' ולראות משהו מסודר. זה יותר "ההגיון הפנימי של סידור הנתונים בטקסט". נריה

איך קוראים למבנה ישר (לא כיאסטי), כמו א ב א ב? --אראל

אני מתלבט בדבר, כי אין כל כך הרבה התייחסות לזה במה שאני קראתי. אבל אני די בטוח שקוראים לזה פשוט תקבולת. יש את זה למשל ביונה, בין א'-ב' לג'-ד'.

הידע שלי בתחום לא רב, אבל זכורני מתקופת לימודי בתיכון, של "א ב ב א" קראו תיקבולת כיאסטית או ניגודית, ול "א ב א ב" קראו תיקבולת ישרה או רגילה. Ori229

ראיתי עכשיו שגם הרב אלחנן סמט - אחד המומחים הגדולים למבנים בתנ"ך - משתמש במושג "הקבלה ישרה": http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet/b8-2.htm ; אז נקרא לקטגוריה "מבנים ישרים".

לא הייתי סומך על הרב סמט במונחים ספרותיים בלי למצוא שכך הדבר גם במקורות אחרים, משום שהרב סמט - במסגרת העובדה שהוא המציא עקרונות ספרותיים בתנ"ך (לספור פסוקים וכדו'...) הוא גם המציא עולם מושגים. אני לא חושב שניתן למצוא במקום אחר "הקבלת המחציות" ועוד כמה ביטויים כאלו. ובשיא הרצינות - אני חושב שכל כותב מאמר ספרותי בתנ"ך משתמש בביטויים משלו. ישנם הביטויים המרכזיים (תקבולת כיאסטית וקונצנטרית, מילה מנחה ועוד), אך מונחים רבים מקלים שמות שונים בין כותב לכותב. 'אינקלוזיו' (פתיחה וסיום מקבילים ויוצרים מסגרת) יקבל שמות כמו 'חתימה מעין הפתיחה' (דעת מקרא בעקבות חז"ל), 'מבנה מעטפת' (למי שרוצה להתלהב... :-) ), או סתם 'מסגרת ספרותית'. אז אפשר להנפיץ...