שיחת ויקיטקסט:ערוך השולחן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

העלאת טקסט גולמי[עריכה]

ראיתי את מה שאתם עושים כאן בערוך השולחן. יפה ביותר.

נא לזכור שעל טקסט גולמי הלקוח ממהדורה ישנה שאין עליו זכויות יוצרים - אין זכויות יוצרים גם על ההקלדה שלו. תוכלו פשוט לקחת את זה מטקסט מוכן.

אם זה בא מתקליטור אסור לקחת שום סממן המיוחד לאותה תוכנה -- לסממנים האלה יש זכיויות יוצרים. כמו קישורים בתוך התוכנה, הערות, וכו' וכו'. אבל הטקסט עצמו מבוסס על מהדורה ישנה, וזה לא מוגן על פי החוק.

נראה לי שלא טוב לשים כאן המון טקסט גולמי מתוך תוכנות כאלו -- כי מה היתרון? אבל אם אתם עושים הגהה יפה (מה שעשיתם ממש מצויין) אין שום סיבה בעולם לא לעשות את זה על בסיס טקסט שהוא כבר מוקלד.

אם מישהו רוצה לעבוד על הגהת סימן מסויים (או כמה סימנים) באורח חיים, אני יכול לשלוח את זה אליהם. יונדב 09:38, 16 יוני 2006 (IDT)

תודה, יונדב. אני מסכים איתך שהתועלת בהעלאת טקסט גולמי מועטה ביותר, שכן עיקר העבודה היא בהגהה (יש פה ושם שגיאות הקלדה בטקסטים מהמאגרים שבתקליטורים), פיסוק, חלוקה לפסקאות, הוספת קוד וויקי לקישורים וכדומה. -- נבוכדנאצר 13:38, 16 יוני 2006 (IDT)
טוב, נראה לי שהכל נובע מחוסר הבנה שלי - אני הבנתי שכל פעם שאדם יוצר משהו שלא היה קיים קודם, יש לו זכות יוצרים, ובקטגוריה הזו נכללת גם העברת מדיה (קרי: הקלדה/סריקה - שימו לב לקישורים). לפיכך, העתקה של ערוך השולחן (או כל דבר אחר) מפרויקט השו"ת תהיה הפרה של זכויות יוצרים, גם אם אי-אפשר יהיה להוכיח את זה, מאחר שהקלדה מהספר תניב את אותן תוצאות.
אם אני טועה, אנא החכימוני דניאל צבי 14:03, 16 יוני 2006 (IDT)
כבר דשנו בנושא הזה. כשאדם מקליד או סורק טקסט שאין עליו זכויות יוצרים, הוא מקבל זכויות רק על אלמנטים שהוא הוסיף לטקסט, לא על הטקסט עצמו. דיעה זו הובעה כאן על ידי דרור, שהוא מומחה די גדול בתחום, ועל ידי אנשים אחרים. -- נבוכדנאצר 15:46, 16 יוני 2006 (IDT)

כל הדיון הזה מעניין, אבל אין לי הרבה זמן עכשיו. גם הדיון שלנו קודם על "מכון ממרא" אינו שייך לערוך השולחן, כי באחרון מדובר על מהדורה ישנה נטו, ואין אפילו בכלל טיעון של אלמנטים חדשים בטקסט עצמו. כלום. אני יודע בוודאות שבוויקיסורס אנגלית מקבלים טקסטים כאלה באופן שיטתי בלי לדאוג כלל, גם אם רשום שלכאורה "כל הזכויות שמורות", ולא משנה כלל מי הקליד אותם, אם כבר אין זכויות יוצרים על עצם הטקסט. גם דרור אמר כאן מזמן אותו דבר בדיון שלנו על "מכון ממרא" לפני שנה או שנתיים, אבל כאן, כאמור, אין אפילו טענה על הוספת ערך חדש בערוך השולחן. (זה לא רק "שאי אפשר לגלות" אלא שזה פשוט מותר.) אולי אני אשאל שוב בוויקיסורס אנגלית אחרי שבת ולראות מה התגובה. יש עורך דין שם שעסק בזה הרבה.

דרך אגב, גם ב"מכון ממרא" פעם אמרו לי אותו דבר פעם לגבי המשנה: שלא רק שהם נותנים לי רשות להשתמש בו כמקור להקלדה, אבל שנראה להם שאפילו אין להם זכות למנוע לי את זה כל עוד אני לא משתמש באלמנטים המקוריים שלהם, ורק בטקסט הישן עצמו.

אני מסכים אם נבוכדנאצר שהיתרון הגדול כאן בעריכה ובתוכנת ויקי; אבל מצד שני אם נחליט כאן שלא להשתמש בטקסט גולמי כבר מוקלד כמו שהוצע למעלה, אז גם עצם הקלדת הטקסט הגולמי (כמו שעושה דניאל צבי) היא תרומה אדירה.

דרך אגב, נבוכדנאצר, אפשר לגלות ולתקן טעויות לא רק בתוכנות, אלא גם טעויות דפוס במקור המודפס עצמו ממש...

עוד דבר: אנחנו בעצמנו כן מכניסים דבר חדש לטקסטים אלה, כלומר: כל העריכה שלנו. מי שירצה לקחת את הסימנים כאן בערוך השולחן, לדוגמה, יכול להשתמש באלמנטים שלנו, אבל רק לפי התנאים שלנו, שזה כמובן הרשיון החושפי של GNU FDL. אם ירצו להשתמש רק בהקלדה עצמה זה חופשי לחלוטין. שבת שלום, Dovi 15:29, 16 יוני 2006 (IDT)

אם כך, אז אני רוצה לומר שאחד היתרונות בהכנסת טקסט גולמי הוא שהוא נמצא באינטרנט אמנם טיעון זה לא תופס כ"כ לגבי דברים כמו התנ"ך והגמרא, שכבר מופיעים באתרים אחרים, אך לגבי ספרים כמו ערוך השולחן - היו לי הרבה מקרים בהם היתה לי גישה למחשב אך לא לספריה, והייתי מאוד שמח אם היתה לי גישה למהדורה אפילו אם היא לא ערוכה (או מוגית). כמו כן, העובדה שהספר מופיע באינטרנט נותן את האפשרות להשתמש במנועי חיפוש (שלנו, גוגל, וכו') - יש לי את ספר חסידים בבית, אך כשחיפשתי מקור מסויים ולא מצאתי, הצטערתי על העובדה שאין את הספר בוויקיטקסט (לא לכולם יש מאגרי מידע על דיסק).
לגבי זכויות היוצרים, אני הבנתי את דבריו של דרור אחרת, אך מאחר שאני לא עורך דין, ולא עוסק בעריכת/הגהת ספרים למקצועי, אני אסתמך על שיקול דעתכם, ורק אציין שלפי מסקנה זו, אפשר לקחת את המאגרים של D.B.S, פרוייקט השו"ת וכדו' ולהעלות אותם ישירות לאתר (וכפי שכתבתי בפיסקא הקודמת, אני חושב שזה רעיון מצויין) דניאל צבי 22:41, 17 יוני 2006 (IDT)

סימנים[עריכה]

לדעתי כדאי לשמור על אחידות בעיצוב הסימנים, ולהשאיר כל סימן בדף נפרד גם אם הוא קצר. אני לא רואה סיבה מיוחדת לאגד את כל סימני הלכות תשעה באב בדף אחד. הדבר לא נעשה בקיצור שולחן ערוך או בספרים אחרים כאן. -- נבוכדנאצר 06:55, 16 יוני 2006 (IDT)

סליחה, לא ראיתי קודם הערה זו. ברור שכל סימן מקבל דף נפרד, בין ארוך בין קצר. זו הדרך הטבעית וההגיונית.
הראיון לאגד אותם בדף אחד זה דבר טכני: "להכליל" את הדפים הנפרדים באופן אוטומטי. זה לא מזיק כלל לדפים הנפרדים. אבל הוא מאפשר למי שרוצה להעתיק או להדפיס חטיבת הלכות שלימה (כגון הלכות תשעה באב) לעשות כך, בלי שיצטרך להוריד כל דף בנפרד. Dovi 14:53, 25 יוני 2006 (IDT)

סימנים לא ערוכים[עריכה]

מה גישתנו כלפי סימנים לא ערוכים כמו אלה שנוספו היום על ידי האנונימי? נראה לי שיש 3 אפשרויות:

  • להשאיר אותם בתוך ערוך השולחן בלי סימון. זה קצת בעייתי כי מה קורה לקריטריונים שקבענו בדף זה?
  • להשאיר אותם כפי שהם, אם תבנית:ערוך השולחן הקלדה בראש הטקסט, עד שמישהו יבוא לערוך אותם.
  • למחוק אותם, כי אינם שייכים לפי הקריטריונים שלנו (זה נראה לי קצת בעייתי, כי זכותו של אדם להעלות לוויקיטקסט כל טקסט לגיטימי).

בינתיים עשיתי להם [[קטגוריה:ערוך השולחן/סימנים לא ערוכים|קטגוריה]], כדי שיהיה ברור כמה הם, ואיזה סימנים הם, ונוכל לעקוב אחריהם. Dovi 21:21, 14 בנובמבר 2006 (IST)[תגובה]

קישורים לספרות רלוונטית[עריכה]

להלן קישורים למאמרים וספרים ברשת שדנים בספר "ערוך השולחן" ובמהדורות שלו: