שיחת ביאור:משנה פאה פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צוואה לעומת נתינה לעבד[עריכה]

בביאור:

"נתינת הנכסים לעבד היתה מקובלת במקרים שלא היה לבעליו בן שיירש אותו, וראו בראשית טו ג. לכן הנתינה בתוקף באותם המקרים שבהם גם הצוואה בתוקף. "

לכאורה במשנה ההיפך הוא הנכון: הנתינה לעבד היא בתוקף רק אם לא שייר קרקע, ומתנת שכיב מרע היא בתוקף רק אם שייר קרקע! --אראל סגלשיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ט 19:33, 2 בדצמבר 2018 (IST)