שיחת ביאור:משנה סוכה פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבוא

כתבת: מצוות סוכה ומצוות ארבעת המינים נזכרות בתורה (ויקרא כג, לג-מג) ומצטרפות אליהן מצוות ערבה שבמקדש ומצוות ניסוך המים על פי הלכה למשה מסיני, ומצוות אמירת ההלל והשמחה בחג.
אולי כדאי לסדר, כי באמת גם שמחה בחג נזכר בתורה, לפי"ז סוכה ארבעת המינים ושמחה בחג - מן התורה. ניסוך המים - הלכה למשה. מצוות ערבה - תקנת נביאים. אמירת הלל - תקנת חכמים.

תודה. תיקנתי.Ahituvrs (שיחה) 18:38, 14 בפברואר 2019 (IST)


פרק א משנה א

כתבת: לגבי סוכה גבוה מ20 אמה יש לציין שפתח ההיכל היה בגובה עשרים אמה ... יתכן שהפסול הוא משום שאין להגביה את הסוכה יותר מהמקדש.
אבל המקדש עצמו היה גבוה הרבה מ20 אמה (היה גבוה לפחות 30), רק פתח האולם היה כך (שגובה האולם עצמו היה 100).

כתבת: ושחמתה מרובה מצילתה - יותר קרני שמש עוברות דרך הסכך
הלשון צריך קצת תיקון.


משנה ב

כתבת: התחתונה כשרה - תנא קמא סובר שאם אפשר ... ורבי יהודה סובר ... זה לא נחשב שיש "דיורין" ... (לפי פשט המשנה אין כלום בסוכה העליונה ...
גם בפירוש התלמוד לא מדובר שיש משהו בעליונה, כי "אם אין דיורין" כוונתו אין ראוי לדיורין, כמו שכתבת בתחילה בדברי תנא קמא "שאם אפשר", ולא מדובר שיש שם.


משנה ד

כתבת: על גבה - על הסכך
אולי כדאי לתקן: על הדילוי, כלומר על הגפן או הדלעת המודלים על הסוכה (- דפנות הסוכה).


משנה ח

כתבת: אם יש רוח ביניהן.
כדאי להוסיף: וסיכך בסכך כשר ביניהם.

כתבת: השיפודים וארוכות המיטה דומים לנסרים, כי גם הם מעץ, אבל הם משמשים למטרות מוגדרות אפילו יותר מהנסרים
יותר נכון יהיה לפרש שנסרים הם חלקי תקרה, אבל שיפודים וארוכות המיטה הם דוגמא לכלים המשמשים בבית. דרך אגב שיפוד אינו בהכרח (/ או מסתבר שאינו) של עץ, בספרות חז"ל כשהוזכר 'שפוד' פעמים שהתפרש טיבו: 'שפוד של רמון' (פסחים ז,א) 'שפודין של מתכת' (תוספתא סוטה ד,ז) (תוספתא אהלות ח,ב ושם ט,ב) ובשאר פעמים שלא התפרש הוא של מתכת: משנה פסחים ז,ב אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא. בבא קמא ח,א כוואו בשפוד או במסמר. עבודה ה,יב השפוד והאסכלא מלבנן באור. כעין זה משנה זבחים יא,ז. תוספתא שבת טז,י פגה ... תוחבן בשפוד או בסכין. ובתוספתא ביצה ג,טו. מועד קטן א,ד. עבודה זרה ח,ב. כלים ו,יב ז,ג.

כתבת: הגדיש פסול כי הוא סוכה ישנה, וראו משנה א.
מנין לך? הלא עושה כן לצורך סוכה 'לעשות בו סוכה' (ואם ע"פ התלמוד, הרי פסולה משום "תעשה ולא מן העשוי" -כמו שפירשת בפירוש הצמוד למילים-, בשונה מסוכה ישנה שנעשית לצל, שנחלקו בה בית שמאי ובית הלל). בחירה שלי (שיחה)

תודה על הערותיך. את רובן קבלתי ותיקנתי. חלק מההערות - כפי שתראה אם תתבונן היטב - נובע מאי התאמה בין הפירוש בגוף המשנה לבין הפירוש בהערות משמאל. הביאור בפנים נוצר ע"י משתמש אחר, ולא רציתי לדרוס אותו לחלוטין. Ahituvrs (שיחה) 18:38, 14 בפברואר 2019 (IST)