שיחת ביאור:משנה מסכת שבת
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת Ahituvrs
שלום וברכה. ראשית מספר כ"ד קיים בעוד מקומות, כמו קישוטי כלה, כתבי הקודש, 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, והמתים המגיפה של פנחס, ואולי עוד, לא בדקתי. נראה שהוא פעמיים שתים עשרה.
לגבי ההתעלמות מהמקדש, הרי בברכות אין הדבר כך, ואיך השתנה המבט מברכות לשבת? ובכלל כל סדר קדשים. (Madirim (שיחה) 21:36, 17 בספטמבר 2017 (IDT))
ועוד, מה שהבאת ראייה מהיובלים, משם ראייה לסתור, ששם מבואר שאל יוציאו "דבר", וכן משמע שם שמותר להוציא מה שהכינו. הקיצור מפורש שם שהיו יוצאים מבית לבית, אלא שלא היו מוציאים חפצים, יעו"ש. (Madirim (שיחה) 21:39, 17 בספטמבר 2017 (IDT))
- על המספר כד אני מסכים להערה שלך. אתקן.
- לא כתבתי שיש קו במשנה של התעלמות מהמקדש, ודאי לא בספר המשנה ככלל. זה באמת ייחודי למסכת שבת, (חוץ מסוף מסכת עירובין). ההשערה שהמסכת מנסה לתאר מקדש בזמן אינה מוכחת מכאן, אבל באמת חוסר ההתיחסות הזה מוזר. אם יש לך הסבר אחר אשמח לשמוע אותו.
- לעניין ספר היובלים: הביטוי "אם לא הכינו להם דבר בששת הימים" יכול להתפרש כדבריך, שמה שהכינו לטלטול - מותר לטלטלו; (נראה לי שההסבר הזה קשור בתפיסת ה"הכנה" של חז"ל). אבל מקובל יותר להסביר אותו שאם הכינו בבית משהו - לא צריך לטלטל אותו מבחוץ, ובסיכום אין לטלטל שום דבר, אפילו אם נתקעת בלי חפץ מסויים שאתה ממש צריך בשבת, ושכחת להכין אותו מראש בבית...
- אבל ההערה שלך על כך שגם בספר היובלים מדובר על הוצאה ולא על יציאה מהבית נכונה. תיקנתי בהתאם.
תודה רבה