שיחות הר"ן/קכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



ענה ואמר: "חזקו ואמצו כל המיחלים לה'" (תהלים ל"א, כ"ה), "כל המיחלים" דיקא, אפלו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה, חס ושלום, רק "מיחלים" לבד, אף על פי כן "חזקו ואמצו" ואל תפלו משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה, כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים (עיין לקוטי תנינא, סימן מח).

ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם. ואפלו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף על פי כן יחזק את חברו, כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו, כי "אין חבוש מתיר את עצמו" וכו' (ברכות דף ה:), כי אין רעה גדולה מנפילה,

וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה דף מב.) לענין מלחמה הגשמיות, על פסוק "אל תיראו ואל תערצו" וכו' (דברים כ', ג'): "אל תיראו" משפעת הקלגסים, "ואל תערצו" מקול הקרנות וכו', שכל הדברים האלה עוברים על מי שחפץ לכנס בעבודת ה', שכמה מיני מלחמות ופחדים ו״שפעת הקלגסים״ ו״קול הקרנות״ וכו' וכו' עוברים על כל אחד ואחד (וכמבאר בדברינו מזה).

וצריך לעמד על עמדו לבלי להניח את מקומו בשום אפן בעולם, ולצפות לישועה תמיד, ולבלי להתרחק ולנוס ממנו יתברך, חס ושלום, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה דף מד:) לענין מלחמה, שתחלת מפלה – ניסה, רחמנא לצלן.

"כי אנה מפניך אברח? אם אסק שמים – שם אתה, ואציעה שאול – הנך" וכו' (תהלים קל"ט, ח'), כי השם יתברך בכל מקום. כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה', כמבאר בדברינו, עיין שם.

וכשיזכה לבלי להפיל את חברו, אף על פי שידע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו, אדרבא – יחזקו בכל מיני התחזקות, ויחיהו וישיבהו בכל מיני דבורים המשיבין את הנפש וכו', על ידי זה יכול להיות שאחר־כך יזכה גם הוא לחזר ולשוב לעבודת ה' על־ידי־זה: