שיחה:שולחן ערוך אורח חיים שיא א

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בביה"ל: לא יטלטלנו כלל. ואפילו לדעת רמ"א דמיקל בסמוך להוציאו לכרמלית, משום כבוד הבריות, מ"מ לענין טלטול באותו רשות לכו"ע אסור בלא ככר ותינוק; משום דהוצאה היכי דהוא מוכרח לזה א"א בענין אחר, משא"כ לענין טלטול, אפשר לתקוני ע"פ רוב ע"י ככר ותינוק, ולכך לא פלוג אפילו היכא דאין לו. וי"א משום דאיסור טלטול חמיר מאיסור הוצאה לכרמלית [תו"ש בשם הפוסקים]: עכ"ל.

קשה לי, מה שייך לומר שאיסור טלטול חמור יותר מהוצאה לכרמלית? והרי כל הוצאה לכרמלית יש בה גם טלטול. וצ"ע.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
ונראה לענ"ד לומר, דבהוצאה לכרמלית מיירי היכא דהחיים מתבזים, וגדול כבוד הבריות, ולכך התירו גם טלטול. אך כאן בטלטול באותה רשות לא מיירי אלא בביזוי המת, להצילו מפני הדליקה או מחמה לצל, ולא התירו טלטול אפילו באותה רשות וכל שכן לכרמלית דאיכא תרתי. ומ"ש הבה"ל דאיסור טלטול חמור טפי מאיסור הוצאה לכרמלית היינו בעצם גדר האיסור, אבל בוודאי במציאות אין הכי תימצי להוציא לכרמלית בלא טלטול. כן נלענ"ד ליישב, ודו"ק.--נחום - שיחה 13:45, 3 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]
קשה לי על תירוצך שאם כן מדוע לא תירץ הביה"ל שיש חילוק בין אם החיים מתבזים לבין כאן שלא אלא ודאי שזה לא תירוץ והטעם שמחמה לצל כשרוצה להוזיז את המת כמו שמדובר כאן הו"ל כקרוב להסריח ומבואר ברמ"א בסעיף הבא שגם בקרוב להסריח י"א שמותר להוציאו לכרמלית וגם כאן היה צריך להיות הדין שמותר זה נלע"ד ביאור קושייתו של הביה"ל וא"כ מה תירץ כנ"ל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
לענ"ד לא הוצרך הביה"ל לכתוב החילוק דהוא מפורש בדברי המחבר. ומה שכתבתי שבמחמה לצל אין החיים מתבזים אע"פ שקרוב הוא להסריח היינו משום דאין החיים נמצאים עם המת באותו החדר, דבהוצאה לכרמלית מיירי שנמצאים באותו החדר, ודו"ק.--נחום - שיחה 12:52, 4 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]