שיחה:שולחן ערוך אורח חיים רעא ט
הוספת נושאמראה
תגובה אחרונה: לפני 6 שנים מאת Nahum בנושא שאלה במשנה ברורה
שאלה במשנה ברורה
[עריכה]- כתב במשנ"ב וז"ל: כתב בא"ר ודה"ח: כשמקדש על הפת יניח ידיו על המפה ועל הלחם משנה בשעת הקידוש, וכשיגיע להמוציא יגלה הלחם משנה ויניח ידו עליהם ויברך המוציא, וכשיגיע להשם יגביה שניהם למעלה עד שיגמור השם, ואח"כ יניחם, ואחר גמר המוציא יחזור ויכסה במפה ויניח ידו עליהם עד שיגמור הקידוש: עכ"ל.
- לא הבנתי, איך מקדשים על הפת? שמצד אחד כתב לעיל, שלא אומר "ויכולו" אלא אחרי ברכת המוציא בתוך הסעודה. וא"כ מה זה מש"כ שיניח ידיו על המפה והלחם משנה בשעת הקידוש, קודם שיגיע להמוציא? מהו קידוש זה שהוא קודם המוציא וקודם גמר הקידוש, כמש"כ בסוף? הרי אין קודם המוציא שבא במקום הגפן אלא ויכולו, ואותו לא אומרים אלא בתוך הסעודה כנ"ל. וצ"ע.
תשובה
[עריכה]- לענ"ד יש לדחוק ולומר דקאי על תיבת "ברשות" שנוהג הבוצע לומר לפני ברכת המוציא, כדי שיכוונו השומעים לצאת בברכתו.--נחום - שיחה 15:06, 23 בנובמבר 2017 (IST)
- האם יש מניעה לפרש שהקידוש המדובר הוא ברכת הקידוש של הערב? לפי ההבנה שלי מהפוסקים, אפילו שלא ראיתי זאת עכשיו בפירוש, כאשר הקידוש הוא על פת אז ברכת הקידוש נמצאת לפני ברכת הלחם בשונה מיין, ולפ"ז בברכה זו מניח ידיו על הלחם ורק אחריה, בברכת המוציא הוא באמת מרים את הלחם. ההבנה שלי נובעת מכמה פוסקים שקראתי כשלמדתי את זה ואני לא זוכר מאיפה הבנתי כך (ועיין לקמן ער"ב, ט' שם הנושא יותר עוסק בזה). ועיין לקמן סימן תפ"ג שם זה נראה בבירור לפי פשט השו"ע. שלום אורי • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ח • 13:31, 24 בנובמבר 2017 (IST)
- בסימן תפ"ג מפורש שאומר את הקידוש לאחר ברכת המוציא. וכן כתוב כאן במשנ"ב: "ואחר גמר המוציא... יניח ידו עליהם עד שיגמור הקידוש", הרי שאומר הקידוש לאחר המוציא.--נחום - שיחה 23:43, 25 בנובמבר 2017 (IST)
- חזרתי ובדקתי בכל הסימן ולא מצאתי זכר לחידושו של האלמוני, לפיו אין אומרים ויכולו קודם ברכת המוציא כי אם בתוך הסעודה. ונלע"ד שחלום חלם האלמוני וכוונת המשנ"ב על אמירת "ויכולו".--נחום - שיחה 23:58, 25 בנובמבר 2017 (IST)
- צודק. כתבתי מהזיכרון הרחוק והמוטעה כנראה. הייתי צריך לעיין יותר. שלום אורי • שיחה • ט' בכסלו ה'תשע"ח • 00:29, 27 בנובמבר 2017 (IST)
- חזרתי ובדקתי בכל הסימן ולא מצאתי זכר לחידושו של האלמוני, לפיו אין אומרים ויכולו קודם ברכת המוציא כי אם בתוך הסעודה. ונלע"ד שחלום חלם האלמוני וכוונת המשנ"ב על אמירת "ויכולו".--נחום - שיחה 23:58, 25 בנובמבר 2017 (IST)
- בסימן תפ"ג מפורש שאומר את הקידוש לאחר ברכת המוציא. וכן כתוב כאן במשנ"ב: "ואחר גמר המוציא... יניח ידו עליהם עד שיגמור הקידוש", הרי שאומר הקידוש לאחר המוציא.--נחום - שיחה 23:43, 25 בנובמבר 2017 (IST)
- האם יש מניעה לפרש שהקידוש המדובר הוא ברכת הקידוש של הערב? לפי ההבנה שלי מהפוסקים, אפילו שלא ראיתי זאת עכשיו בפירוש, כאשר הקידוש הוא על פת אז ברכת הקידוש נמצאת לפני ברכת הלחם בשונה מיין, ולפ"ז בברכה זו מניח ידיו על הלחם ורק אחריה, בברכת המוציא הוא באמת מרים את הלחם. ההבנה שלי נובעת מכמה פוסקים שקראתי כשלמדתי את זה ואני לא זוכר מאיפה הבנתי כך (ועיין לקמן ער"ב, ט' שם הנושא יותר עוסק בזה). ועיין לקמן סימן תפ"ג שם זה נראה בבירור לפי פשט השו"ע. שלום אורי • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ח • 13:31, 24 בנובמבר 2017 (IST)
לא התכוונתי שאומר ויכולו ממש בתוך הסעודה אלא אחרי המוציא וכלשון המשנ"ב שהבאת.אלמוני.
- במשנ"ב לא כתוב שאומרים ויכולו אחרי המוציא! כתוב רק שגומרים הקידוש, והיינו ברכת "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו", שאומרים אותה אחרי המוציא, אבל ויכולו אומרים לפני המוציא.--נחום - שיחה 16:13, 30 בנובמבר 2017 (IST)