שיחה:רמב"ם הלכות מעשרות א ד

כי תקחו מאת בני ישראל

כתב הרמב"ם בהלכה ד:

"אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, שנאמר (במדבר יח כו): "כי תקחו מאת בני ישראל"".

מה הלימוד מהפסוק?

- אולי הלימוד הוא מכך שנאמר "כי תקחו" ולא "כי תקבלו". מכאן שללויים מותר לקחת את המעשר מאת בני-ישראל בעל-כרחם. אבל רק מישראלים, ולא מהכהנים.

ומצאתי סמך לפירוש זה במדרש הגדול על במדבר יח כה: "כי תקחו מאת בני ישראל, מאת בני ישראל אתם לוקחין את המעשר, אין אתם לוקחין המעשר מיד הכהנים. מכאן אמרו אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, וכן כל מתנות כהונה, אין מוציאין אותן מכהן לכהן". וצ"ע. --אראל סגל • שיחה • כ' בשבט ה'תש"ף 22:08, 15 בפברואר 2020 (IST)

לא מצאתי בדברים שציטטת כל ראייה לכך שמדובר בעל כרחם. הדברים כפשוטם: הלויים רשאים לדרוש את המעשר הראשון "מאת בני ישראל", למעט כהנים. זהו מיעוט ככל המיעוטים שהתורה נדרשת בהם.--נחום - שיחה 22:36, 15 בפברואר 2020 (IST)

"הלויים רשאים לדרוש את המעשר הראשון מאת בני ישראל" - מה הכוונה 'לדרוש' - האם בן לוי רשאי לתבוע בן ישראל בבית-דין שיתן מעשרות? ומה פירוש המילה 'מוציאין'? --אראל סגל • שיחה • כ"א בשבט ה'תש"ף 13:22, 16 בפברואר 2020 (IST)

על כל בן ישראל מוטלת מצוה לתת מעשר ראשון לאחד מבני הלויים אשר יישר בעיניו, והבעלים הוא הבוחר לאיזה בן לוי הוא בוחר לתת, ואין לו רשות לעכב המעשרות אצלו. ובית דין כופין אותו לקיים מצוה זו כמו כל מצוות עשה שבית דין כופין עליהם.--נחום - שיחה 14:15, 16 בפברואר 2020 (IST)