שיחה:ספר הפיות הכחול/היפהפיה הנרדמת ביער
שבת המכשפות[עריכה]
לדעתי אין שום שריד אנטישמי ב"שבת" של המכשפות. המכשפות פשוט נהגו לקיים אסיפות ביער או בטירה נטושה, בשבת. זה די ידוע, אם כי כנראה לא למתרגם. -- נבוכדנאצר 06:55, 12 מרץ 2006 (UTC)
- כמה מן הסיפורים בספר מכילים שרידים אנטישמיים או פרו-נוצריים קיצוניים. זאת היתה הסיבה שנטיתי למצוא כאן שריד שכזה. אסיפות השבת באמת לא מוכרות לי, אך עצם העובדה שהן מוכרות לכלל הציבור אין פירושן שזהו לא שריד אנטישמי. גם עלילת הדם על הכנת המצות מוכרת היטב והיא שריד אנטישמי מובהק.
- בהנחה שגם אנשים דתיים (שהם חלק נכבד מן האוכלוסיה דוברת העברית) יהיו מעוניינים להינות מן הסיפור, הרי שהצגה של השבת כיום של כינוסי מכשפות אינה במקום, גם אם היא מוגדרת כך במקור. אפשר לשנות את התרגום ל"כינוסי הלילה והכינוסים השבועיים" (ואתם מוזמנים לשנות), אולם הזכרת "כינוסי שבת" של מכשפות לדעתי לא מתאימה בגירסה העברית.
- אמנם מדובר בסטיה מן המקור, אבל סטיה שהיא לדעתי לא קריטית. אני לא חסיד של פוליטיקלי קורקט, אבל במקרה הזה מדובר בטקסט לילדים ולכן נראה לי שהשינוי במקום.
--The duke 21:18, 1 יולי 2006 (IDT)
- אני אשוב ואומר, שאין שום שריד אנטישמי בשבת של המכשפות. אין שום הקשר יהודי לאסיפות השבת של המכשפות. אין שום בעייה, לדעתי, לאנשים דתיים לקרוא על כינוסי מכשפות בשבת, שכן המכשפות אינן יהודיות ואינן מצוות על שמירת השבת, ובנוסף לכך אין אסיפותיהן כרוכות בחילול שבת (כמובן שעצם הכישוף אסור על פי היהדות). אני סבור שאין שום הצדקה לסטות מן המקור. הסטייה הוו לדעתי כן קריטית ולא מוצדקת כלל. כעיקרון, הורים דתיים נוטים להשגיח על חומר הקריאה של ילדיהם ואף מונעים מהם גישה לאינטרנט (יש באינטרנט דברים הרבה יותר גרועים שילדים עלולים להיחשף עליהם, כפי שבוודאי אינני צריך לספר לך). -- נבוכדנאצר 06:02, 2 יולי 2006 (IDT)
- אם כך גם המכשפות לא אמורות להעניק משמעות מיוחדת לשבת, אלא להתייחס ליום כ"יום כינוס המכשפות", ולאו דווקא כשבת. בערך "Sabbath (witchcraft)" נמצא המשפט הבא: Many of the characterizations of the Sabbath were made about other suppressed Christian sects and Jews; see blood libel. זה משייך את המושג במידה מסויימת לעלילות הדם. כך שאני לא רואה יתרון בהכנסת הקשר ה"שבת" למושג כל כך שלילי בסיפור ילדים בעברית. ואמנם עיבודים אינם רצויים, אבל גם תרגום, אם נרצה או לא, יוצר עיבוד, ואני אישית מעדיף לנקות מסיפורי הילדים שאני מתרגם הקשרים דתיים אלא אם הם מוטיב עיקרי בסיפור. בדיוק כמו שב"טבעת הברונזה" לא היה טעם בהכנסת שמו של "ניקולאס הקדוש" שאינו רלוונטי למרבית דוברי העברית. אם סיפור הוא על חג המולד לא ניתן יהיה להשמיט אותו. אבל אם הוא נמצא באיזו הערת ביניים שמתייחסת אליו כדמות ידועה בתחום ספציפי, אני יכול להשתמש בדמות שידועה יותר לקהל דוברי העברית. כמו שלשבת של רוב דוברי העברית יש קונוטציות שונות מאלו של "מסיבת מכשפות". --89.1.191.57 22:58, 6 באוקטובר 2006 (IST)
- בפרספקטיבה של 13 שנה, אני זורם עם המקור. תיקנתי. אם שדים באגדות היהודיות מקיימים אורח חיים דתי קפדני, גם מכשפות יכולות להתכנס בשבת. The duke (שיחה) 10:51, 19 בנובמבר 2019 (IST)