שיחה:ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע זבים/פרק ח

הנה בגירסאות של ספירת ימי הזיבה שנזכרו במשניות ב' וג' יש להסתפק טובא. כך למשל הפסקא "אין לי אלא מופלג מנדתה יום א'-- האם הכוונה יום אחד או יום ראשון? 'מופלג יום אחד' משמע שהפליגה יום שלם מסוף ימי נדתה, דהיינו שראתה ב' ג' וד', לעומת 'מופלג יום ראשון' שיוכל להתפרש שאכן ראתה א' ב' ג' ובכל זאת "הפליגה מנדתה" בזאת שלא ראתה מיד סמוך לסוף יום השביעי לנדתה אלא מאוחר יותר, באמצע יום א' של יא' ימי זיבה.

בכל הדפוסים שמצאתי, אם נכתב המלה בשלמותה כתוב "אחד". [וכן שניים, שלשה, וכו' בדפוס ויניציאה.] אולם עיין לקמן במשנה ג', על מה דכתוב: "מנין לרבות אחד עשר? ת"ל "בלא עת נדתה". או יכול שאני מרבה את יב'?" דמוכח שמדובר על יום השְנֵים עַשַר עצמו ולא על "הפלגה של יב' ימים" דהיינו שראתה ביום יג'.... ולפי זה, כדי להיות עקבי, היינו צריכים לכתוב לעיל "יום ראשון, שני, שלישי, וכו" ולא "אחד, שניים, שלשה, וכו'".

ומכיון שכן כתבתי הדברים איך שמופיעים בדפוס של הספרא עם מלבי"ם, והשארתי את הספק למבינים יותר בענין.--Dmokhtar (שיחה) 11:13, 25 באפריל 2012 (IDT)