שיחה:סידור/נוסח תימן בלדי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יש באתר [1] תחת הכותרת "שירים וקטעי תפילה" המון טקסטים של תפילת מנחה, ערבית ועוד. נראה לי שכדאי להעזר בהם במידה והם לא מוגנים בזכויות יוצרים.

(שמ"ע): תוספות לעמידת ערבית שחרית מנחה של ר"ה[עריכה]

לק"י

ראש השנה 

(שמ"ע): תוספות לעמידת ערבית שחרית מנחה של ר"ה [לא כולל מוסף!]

חלק מכ"י קדמונים מסדירים את התפילה, חלק לא. עי' לחוקר משה גברא בס' מחקרים בסידורי תימן - ר"ה ויוה"כ.

.... אתה קדוש, ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה, ובכן: עשרת ימי תשובה [וּבְכֵן (יוד הי ויו הי ע"ב) , יִ̄תְקַדָּّשׁ | שִׁמְךָ יי [יאהדונהי] אֲלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמַּךָ] : לקטע הבא, עי' באוצנ"י [אוצר נגינות ישראל] חלק תימן שיר 104]: וּבְכֵן (יוד הי ויו הי ע"ב) [מלכיות ], תֵּן פַּחְדְּךָ ייי [יאהדונהי] אֲלֹהֵֽינוּ עַל כָּל מַעֲשַׂיךָ. וְאֵימָ̄תְךָ עַל כָּל־מַה שַּׁבָּרָֽא̄תָ. [כולל אני, כולל משפחתי, ילדי] וְיִירָאֽוּךָ כָּל הַמַּّעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנַיךָ כָּל-הַבְּّרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּّם אֲ̄גֻדָּّה אַחַ̄ת, לַעֲשׂוֹ̄ת רְצוֹנָך בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שַׁיָּّ̄דַֽענוּ [יאהדונהי] אֲלֹהֵֽינוּ שַׁהַשִּׁّלְטוֹן מלְּّפָנַיךָ . עֹז (ز) בְּיָ̄דָך וּגְבוּרָה בִּימִינָך. וּשׁמָך נוֹרָא עַל כָּל מַה שַּׁבָּّרָֽא̄תָ: לקטע הבא, עי' באוצנ"י שם שיר 105]: וּבְכֵן (יוד הי ויו הי ע"ב) [זכרונות ], תֵּן כָּבוֹ̄ד לְעַמַּךָ, תְּהִלָּّה לִירֵאַיךָ. תִּקְוָה לְ̄דוֹרְשַׁיךָ. פִּ̄תְחוֹן פַּה לַמְיַחֲלִים לָך. שִׂמְחָה לְאַרְצָך. שָׂשׂוֹן לְעִירָך . צְמִיחוּת קַרַן לְ̄דָוִ̄ד עַבְדָּך . וַעֲרִֽיכַ̄ת נֵר לְבַן־יִשַׁי מְשִׁיחָךָ, וְאָז (ز), צַדִּّיקִים [שופרות ] יִרְאוּ וְיִשְׂמָֽחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹֽזוּ. וַחֲסִי̄דִים בְּרִנָּّה יָ̄גִֽילוּ וְעוֹלָֽ̄תָה תִּקְפָּץ פִּֽיהָ [לקרא כעין פִּֽיהָה ] וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּّהּّ (לילית) כְּעָשָׁן (סמאל ) תִּכְלַה כִּי ̄תַעֲבִיר מַמְשַׁלַת (ز) זָ̄דוֹן מִן הָאָֽרַץ [מלעיל], וּמַלְכוּ̄ת הָעַלִּّיזַה מְהֵרָה תַּעֲקוֹר וְ̄תִשׁבּוֹר: וְ̄תִמְלֹך אַתָּّה הוּא [יאהדונהי] אֲלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה עַל כָּל־מַעֲשַׂיךָ. בִּירוּשָׁלַֽיִם עִירָך וּבהַר צִיּّוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹ̄דָך. וְנַ̄גַ̄ד (ز) זְקֵנָיו כָּבוֹ̄ד כַּכָּ̄תוּב

וְנַאֲמָר יִמְלֹךְ יְדֹוָד לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ (תלים קמו, י),  וְנַאֲמָר וַיִּגְבַּהּ יְדֹוָד צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה (ישעיה ה, טז), בָּרוּך אַתָּّה יֹהֵוָהֵ [יאהדונהי] הַמַּלַך [איפה היתה עד עכשיו ] הַקָּֽדוֹשׁ : (אָמֵּן = אמת).

________________________________________

[ברכה אמצעית שלראש השנה לערבית ושחרית ומנחה] אַתָּה [מצד הת"ת ] בְחַרְתָּנוּ | (כל א' וא' )[נתבררו בחב"ד (רש"ש)] מִכָּל הָעַמִּים [להיות בסטרא דקדושה... ] וְרָצִיתָ בָּֽנוּ [מצד הגבורה (וכן רש"ש)]. מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת [בת"ת (רש"ש)]. וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתַיךָ [מצד נ"ה (וכן רש"ש)]. וְקֵרַבְתָּנוּ [ביסוד (רש"ש)] מַלְכֵּנוּ [מצד המלכות (וכן רש"ש)] לַעֲבוֹדָתַךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל [(יוד הה וו הה (שֵם ב"ן) רש"ש)] וְהַקָּדוֹשׁ [(יוד הא ואו הא (שֵם מ"ה) רש"ש)] עָלֵינוּ קָרָאתָ [מצד חב"ד ]: בערבית של ליל יום טוב שחל במוצאי שבת מוסיפים: וַתּוֹדִיעֵנוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקַךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנַךָ, וַתִּתַּן לָנוּ יְדֹוָד אֲלֹהֵינוּ קְ̄דֻשַּׁ̄ת שַׁבָּת וּכְבוֹד יוֹם טוֹב וַחֲ̄גִי̄גַ̄ת הָרֶגֶל. וּבֵין קְ̄דֻשַּׁ̄ת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְיְוֹם הַשְּׁבִיעִי הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ מִשֵּׁשֶׁת יָמִים קִדַּשְׁתָּ. עד כאן.

וַתִּתֵּן לָנוּ יְדֹוָד [יאהדונהי] אֱלֹהֵינוּ, [(בשבת: אֶת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה) בקדום ליתהּ ] אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדַּשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה , זִכְרוֹן תְּרוּעָה בְּאַהֲבָה זֵכַר לִיצִיאַת מִצְרָיִם . מי שנסתפק לו אם חתם אם לאו או אם אמר אחר יעלה ויבא ואתה ברחמיך תחפוץ בנו וכו' צריך לחזור לראש אם עקר רגליו ואם לא עקר רגליו חוזר לאתה בחרתנו (ע"ח שמביא שם כמה פוסקים). 195.60.233.140 18:12, 21 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

לק"י
מוסף ראש השנה
על פי מיי' וְהַתִּכַּאלִיל עם פסוקים מוטעמים
(בדיקה בתהילים פעולת צדיק ומהרי"ק, ותאג כתר תימן ועוד, נביאים מתוקנים לפי כללי הגעי')
מוצא ר"ה ה'תשפ"ב ב'של"ג י"ם (יש הרבה מה לשפר, אבל עדיף מכלום)
ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה
אתה בחרתנו ומפני חטאינו כו'
ואת מוספי כו'
כמו שכתוב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו'
אוֹחִילָה לָאֵל אֶחֱלֶה פָּנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֶה לְשׁוֹן אֲשֶׁר בְּקָהָל עִם אֲשֵׁירָה עוּזוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו כּוּ' בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ' לַמְּדֵנִי חֻוקֶּיךָ
על כן נקוה לך יי' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו' אלהינו ואלהי אבותינו מלוך כו' ברוך אתה יי' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון
היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים, אם כבנים - רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים - עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!:
ברכה שנייה
אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם כו'
כי זוכר הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך ועקדת יצחק לזרעו תזכור וכו'
היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים, אם כבנים - רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים - עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!:
ברכה שלישית אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם מן השמים השמעתם קולך כו'
כי אתה שומע כו' ברוך אתה יי' שומע תרועה
היום הרת עולם כו'
--*-*-*-*-*-*-*
רמב"ם יד החזקה (כתב יד תימני) - סדר תפילות
(מז) ברכה ראשונה משלש ברכות אמצעיות של מוסף ראש השנה:
אתה בחרתנו מכל העמים. . . זכר ליציאת מצרים. ומפני חטאינו, גלינו מארצנו. . . תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, את מוספי יום טוב מקרא קדש הזה, יום הזכרון הזה, נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך, כמה שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך.
[גלוי היחוד] עָלֵינוּ [ר"ת הושע ראשי ספי תיבות עֵ"ד קבלת עול מלכות שמים וייחודו ] לְשַׁבֵּחַ זה שבח שמשבחים לפניו ית' ומודים לו על הטובה שהטיב לנו שבחר בנו וקרבנו לעבודתו לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלקֵנוּ כְּחֶלקָם וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק ["אני אמלוך", כחי ועוצם ידי, חוצפה] וּמִתפַּללִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ [בעשי"ת: וּמִתפַּללִים לְלֹא יוֹעִיל], (יפסיק מעט. וכשיאמר ואנחנו משתחוים יכרע כל גופו
וַאֲנַחנוּ מִשׁתַּחֲוִים לִפנֵי מֶלֶך מַלכֵי הַמְּלָכִים [יש מוסיפים: הַקָּדוֹשׁ] בָּרוּך הוּא שְׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ. מוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבהֵי מְרוֹמִים
הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד[מפסיקים קצת]. אֱמֶת כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָתוֹ
וְיָדַעתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְדֹוָד הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל [ברוחניות בגשמיות [ס' השאיפות]] וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד [ראשי ספי תיבות עֵ"ד (עלינו... עוד)]
אוֹחִילָה לָאֵל אֶחֱלֶה פָּנָיו, אֶשְׁאֲלָה מִמֲּנוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בקהל עָם אָשִׁיר עוּזוֹ, אַבִּיעָה רְנָנוֹ בעד מִפְעָלָיו. לאדם, מערכי לֵב; ומה', מַעֲנֶה לָשׁוֹן. ה', שְׂפָתַי תִּפְתַּח; וּפִי, יַגִּיד תהילתך. ברוך אתה, ה'; לַמְּדֵנִי חֻוקֶּיךָ!
עַל כֵּן נְקַוֶּה [ר"ת עכ"ן] לָּך יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ, לִראוֹת מְהֵרָה בְּתִפאֶרֶת והנה אחר שביארנו השתעבדנו אל מלכותו ית', נתפלל שיגלה מלכותו בעולם גילוי שלם, והוא מה שהבטיחנו שיהיה עֻזָּך לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, והנה תבער הטומאה מן הבריאה בכל בחינותיה, ואז לא יהיו עוד אלילים [תאוות ממון, גאווה, אנוכיות, אלילי הספורט והמוזיקה, וכל +דבר שמיחסים לו כח או חשיבות יותר מה'] בעולם והנה וכו'. לְתַכֶּן עוֹלָם בְּמַלכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל ואחרי הידיעה הזאת ימשכו אל הקדושה. כִּי לְךָ תִּכרַע כָּל בֶּרֶך, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ יִכרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכבוֹד שְׁמָך הַגָּדוֹל יְקָר יִתֵּנוּ, והנה בתחלה יהיה תקון ראשון שכל הנבראים יתקדשו בקדושתו ית' במה שישתעבדו למלכותו. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עוֹל מַלכוּתֶךָ, אחר כך יתעלו עוד עילוי אחר להיות יותר ממה שהיא אפילו מדריגת ישראל עתה, וזה על ידי קבלת עול מלכות ית' עליהם ויהיה הוא ית"ש מולך עליהם. וְתִמלוֹךְ עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם וָעֶד,
וכתוב (במדבר כג, כא) לֹֽא-הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא-רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ. וכתוב (דברים לג, ה) וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל. ובדברי קדשך כתוב לאמר (תלים כב, כט), כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם: וכתוב (שם צג, א) יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף-תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל-תִּמּֽוֹט: וכתוב (שם קמו, י) יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה | לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ: וכתוב (שם כד, ז-י) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: {ח} מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: {ט} שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: {י} מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה: ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר (ישעיה מד, ו), כֹּֽה-אָמַ֨ר יְהוָ֧ה מֶֽלֶךְ-יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים: וכתוב (עבדיה א, כא) וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת-הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽיהוָ֖ה הַמְּלוּכָֽה: וכתוב (זכריה יד, ט) וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל-כָּל-הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד: ובתורתך ה', כתוב (דברים ו, ד) לאמר - שמע, ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד!
אלוהינו ואלוהי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך. . . ומלכותו בכל משלה.
וקדשנו במצוותיך. . . ודברך אמת וקים לעד. ברוך אתה ה', מלך על כל הארץ, מקדש ישראל ויום הזכרון:
היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים, אם כבנים - רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים - עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!:
(מח) ברכה שניה:
אתה זוכר מעשה עולם, ופוקד כל יצורי קדם; לפניך נגלו כל תעלומות, והמון נסתרות שמבראשית, כי אין שכחה לפני כסא כבודך, ואין נסתר מנגד עיניך; אתה זוכר את כל המפעל, וגם כל היצור לא נכחד ממך. הכל גלוי לפניך ה' אלוהינו, צופה ומביט עד סוף כל הדורות, כי תביא חוק זכרון להיפקד בו, כל רוח ונפש ולהיזכר מעשים רבים והמון בריות לאין תכלית. מראשית, כזאת הודעת; ומלפנים, אותה גילית. זה היום תחילת מעשיך, זכרון ליום ראשון, (תלים פא, ה) כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב: ועל המדינות - בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשובע. ובריות - בו ייפקדו להזכירם לחיים, ולמות. מי לא נפקד ביום הזה, כי זכר כל היצור לפניך בא, מעשה איש ופקודתו, ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו, ויצרי כל מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך, כי דורשיך לעולם לא יכשלו, וגם לא תכלים לנצח כל החוסים בך. הלא את נח באהבה זכרת, ותפקדהו בהמון רחמיך בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם. על כן זכרונו בא לפניך ה' אלוהינו, להרבות זרעו כעפרות תבל, וצאצאיו כחול הים; ככתוב בתורתך (בראשית ח, א), וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת-נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל-הַֽחַיָּה֙ וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּֽעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל-הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם: וכתוב (שמות ב, כד) וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת-נַֽאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת-בְּרִית֔וֹ אֶת-אַבְרָהָ֥ם אֶת-יִצְחָ֖ק וְאֶת-יַֽעֲקֹֽב: וכתוב (ויקרא כו, מב) וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר: ובדברי קדשך כתוב לאמר (תלים קיא, ד-ה), זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה: {ה} טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ: ונאמר (שם קה, ח) זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר: ונאמר (שם קו, מה) וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב (חסדו) חֲסָדָֽיו: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר (ירמיה ב, ב), הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ בְאָזְנֵי֙ יְרוּֽשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַֽהֲבַ֖ת כְּלֽוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה: וכתוב (יחזקאל יו, ס) וְזָכַרְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת-בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַֽהֲקִמוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם: וכתוב (ירמיה לא, יט) הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי-מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ (נו"ן דגוש חזק!) ע֑וֹד עַל-כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַֽחֲמֶ֖נּוּ (נו"ן דגוש חזק!) נְאֻם-יְהוָֽה:
אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבא יגיע יראה. . . כי אל מלך רחום וחנון אתה.
וזכרנו בזכרון טוב מלפניך, ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם. וזכור לנו ה' אלוהינו את הברית את החסד ואת השבועה, אשר נשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה. ותיראה העקידה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח, וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם. כן יכבשו רחמיך את כעסך, וייגלו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו במידת רחמים, ואל תתנהג עמנו במידת הדין. ובעבור שמך הגדול, ישוב אפך מעמך ישראל, ומעירך, ומנחלתך. וקיים לנו ה' אלוהינו, את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך (ויקרא כו, מה), וְזָֽכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִֽאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְ֥יֹת לָהֶ֛ם לֵֽאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה: כי זוכר כל הנשכחות אתה מעולם, כי אין שכחה לפני כסא כבודך; ועקידת יצחק אבינו, לזרעו היום תזכור. ברוך אתה ה', זוכר הברית:
היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים, אם כבנים - רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים - עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!:
(מט) ברכה שלישית:
אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך, לדבר עמהם; מן השמים השמעתם קולך, ונגלית עליהם בערפילי טוהר. גם כל העולם כולו חל מלפניך, ובריות בראשית חרדו ממך, בהיגלותך מלכנו על הר סיני, ללמד לעמך תורה ומצוות. ותשמיעם את הוד קולך, ודברות קדשך מלהבי אש; בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת. ככתוב בתורתך (שמות יט, יו), וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל-הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל-הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּמַּֽחֲנֶֽה: וכתוב (שם יט, יט) וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹהִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּוּ (!) בְקֽוֹל: (שם כ, טו) וְכָל-הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת-הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת-הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת-הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק: ובדברי קדשך כתוב לאמר (תלים מז, ו), עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְ֝הוָֹ֗ה בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר: וכתוב (שם צח, ו) בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י | הַמֶּ֬לֶךְ יְהוָֽה: וכתוב (שם קנ) {א} הַללוּיָ֨הּ1 | הַֽלְלוּ-אֵ֥ל בְּקָדשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ: {ב} הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ: {ג} הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ2 בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר: {ד} הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב: {ה} הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ3 בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה4: {ו} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ: ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר (ישעיה יח, ג), כָּל-יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא-נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ: וכתוב (שם כז, יג) וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם: וכתוב (זכריה ט, יד-טו) וַֽיהוָה֙ עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹנָ֤י יְהוִֹה֙ (ﭏדים) בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַֽעֲר֥וֹת תֵּימָֽן: {טו} יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒ - כן תגן על עמך, בשלומך!
תקע בשופר גדול לחירותנו, ושא נס לקבץ את כל גליותינו, וקרב פזורינו מבין הגוים, ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ; והביאנו לציון עירך ברינה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם. ושם נעשה לפניך, כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך (במדבר י, י), וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּבְמוֹֽעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲֽצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: כי שומע קול שופר אתה מעולם, ומאזין תרועה ואין דומה לך. ברוך אתה ה', שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים:
היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, או כעבדים, אם כבנים - רחמנו, כרחם אב על בנים; ואם כעבדים - עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו, קדוש!:
רצה… וכו'. 195.60.233.140 18:14, 21 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
לק"י
קטע מעמידת יום הכפורים
(שמ"ע ונעילה לא כולל מוסף)
קודם כל, בתפילת ערבית מסדירים את התפילה (עיין סידורים).
תוספת של יום הכפורים באמצע עמידה:
אַתָּה [מצד הת"ת ] בְחַרְתָּנוּ | (כל א' וא' )[נתבררו בחב"ד (רש"ש)] מִכָּל הָעַמִּים [להיות בסטרא דקדושה... ] וְרָצִיתָ בָּֽנוּ [מצד הגבורה (וכן רש"ש)]. מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת [בת"ת (רש"ש)]. וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתַיךָ [מצד נ"ה (וכן רש"ש)]. וְקֵרַבְתָּנוּ [ביסוד (רש"ש)] מַלְכֵּנוּ [מצד המלכות (וכן רש"ש)] לַעֲבוֹדָתַךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל [(יוד הה וו הה (שֵם ב"ן) רש"ש)] וְהַקָּדוֹשׁ [(יוד הא ואו הא (שֵם מ"ה) רש"ש)] עָלֵינוּ קָרָאתָ [מצד חב"ד ]:
בערבית של ליל יום טוב שחל במוצאי שבת מוסיפים:
וַתּוֹדִיעֵנוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקַךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנַךָ, וַתִּתַּן לָנוּ יְדֹוָד אֲלֹהֵינוּ קְ̄דֻשַּׁ̄ת שַׁבָּת וּכְבוֹד יוֹם טוֹב וַחֲ̄גִי̄גַ̄ת הָרֶגֶל. וּבֵין קְ̄דֻשַּׁ̄ת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְיְוֹם הַשְּׁבִיעִי הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ מִשֵּׁשֶׁת יָמִים קִדַּשְׁתָּ. עד כאן.
וַתִּתֵּן לָנוּ יְדֹוָד [יאהדונהי] אֱלֹהֵינוּ, [(בשבת: אֶת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה) בקדום ליתהּ ] אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדַּשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפֵּר בּוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, בָּאַהֲבָה זֵכַר לִיצִיאַת מִצְרָיִם .
מי שנסתפק לו אם חתם אם לאו או אם אמר אחר יעלה ויבא ואתה ברחמיך תחפוץ בנו וכו' צריך לחזור לראש אם עקר רגליו ואם לא עקר רגליו חוזר לאתה בחרתנו (ע"ח שמביא שם כמה פוסקים).
(לערבית, שחרית ומנחה)
אֲלֹהֵֽינוּ וֵ̄אלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלַה וְיָבֹא, יַגִּّיעַ [מלעיל] יֵרָאַה יֵרָצַה יִשָּׁّמַע, יִפָּّקֵ̄ד, (ز) יִ̄זָּכֵר לְפָנַיךָ (בקדום: ה' אלהינו (פקדונינו )) זִכְרוֹנֵֽנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹ̄תֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָך.זִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בַּן דָּוִ̄ד עַבְדָּך. זִכְרוֹן כָּל עַמְּّךָ בֵּי̄ת יִשְׂרָאֵל (בקדום: יַעֲלַה) לְפָנַיךָ לִפְלֵטָה לְטוֹבָה, (לִבְרָכָה) , לְחֵן, לְחַסַ̄ד וּלְרַחֲמִים (בקדום: לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם) [(בשבת מוסיף: בִּיוֹם הַמָּנוֹחַ הַזַּה) בקדום ליתהּ ]. בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדַשׁ הַזַּה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַזַּה לְרַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. (ز) זָכְרֵֽנוּ יי אֲלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. פָּקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה.
הוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּّים. בִּ̄דְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּّנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ. וּמַלְּّטֵֽנוּ בוֹ מִכָּّל צָרָה וְיָ̄גוֹן, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בוֹ שִׂמחָה שְׁלֵמָה, (כִּי אֵל מַלַך חַנּّוּן וְרַחוּם אָתָּה [מלעיל]):
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. מְחוֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ, לְמַעֲנִי. וְחַטֹּאתֶיךָ, לֹא אֶזְכֹּר: וְכָתוּב: מָחִיתִי כָעָב, פְּשָׁעֶיךָ. וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ. שׁוּבָֽה אֵלַי, כִּי גְאַלְתִּיךָ: וְכָתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ייי [יאהדונהי], תִּטְהָרוּ: כִּי אַתָּה סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם , וּמַחלָן לְשִׁבִטֵי יְשׁוּרוּן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ, אִין לָֽנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ. וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ. וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ. עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ. וְיֵדַע כָּל פְּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ. וְיֹאמַר [קדום: ויאמרו ] כָּל אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה בְאַפּוֹ : יְדֹוָד [יאהדונהי] אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ. וּמַלְכוּתוֹ בַכֹּל מָשָׁלָה:
קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתַיךָ, וְ̄תַן חַלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָך, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָך. וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָך וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְ̄דָך בַּאֲמַת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּך אַתָּה יְדֹוָד, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל, מְקַדֵּשׁ [(בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) בקדום ליתהּ ] יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים: (וממשיך ...רצה) 195.60.233.140 18:15, 21 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]

שאלה על ההוספות[עריכה]

אלה לכאו' לא הוספות, אלה כוונות, חלקן ע"פ הפשט וחלקן ע"פ הסוד, שאפשר לכוון בתפילה. מה לזה ולנוסח הבלדי? מקומן של כוונות אלו וכיוצא בהן הוא לכאו' במרחב הביאור, אם בכלל, ולא במרחב השיחה של הנוסח הבלדי.--נחוםשיחה 19:50, 21 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]