שיחה:מדרש משלי (בובר) ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אם חכמת - חכמת לך[עריכה]

"רבי אליעזר היה דורש: "אם חכמת - חכמת לך", אם חכמת בתורה, כאילו אתה משמח להקב"ה שנתן לך חכמה?! שנאמר "אם חכמת - חכמת לך", לזה שנתן לך חכמה?!": סימני התמיהה הם תוספת שלי. לענ"ד, רבי אליעזר פירש שהפסוק מכוון כנגד אנשים (או ילדים) שעושים 'דווקא': הם כועסים על ה' (או על המורה) ולא רוצים ללמוד. הפסוק אומר להם: "אם חכמת - חכמת לך" - "האם נראה לך, שכאשר אתה לומד חכמה, אתה כאילו עושה טובה לקב"ה?! והרי הוא זה שעשה לך טובה כשנתן לך את החכמה! והרי כשאתה לומד חכמה, אתה עושה טובה רק לעצמך!". --אראל סגלשיחה • א' בטבת ה'תשע"א 08:33, 8 בדצמבר 2010 (IST)