שיחה:מ"ג בראשית מט טו

ד"ת בראשית מ"ט ט"ו, לקבלת דבר התורה המלא על כל ברכות יעקב לבניו: hesed7109@gmail.com

מקוחניק בפעולה🤕😎:

"וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד:" בואו נעשה חלוקה של הפסוק לפי מילים, פעמיים מילה אחת, שני פעמים נחלק למילותיים, שלושה פעמים נחלק לשלושה מילים.

"וַיַּ֤רְא" - וכי יכול האדם לראות ללא קיום של אור וחושך? הרי "וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:".

"מְנֻחָה֙" - לשון דבר המונח, משהו שהוא רקוע על פני משהו אחר, "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃"

"כִּ֣י ט֔וֹב" - מקום שנכפל בו פעמיים כי טוב, הרי "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב… וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב:"

"וְאֶת־הָאָ֖רֶץ" - כלומר אורחות הארץ, שהיא "וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃"

"כִּ֣י נָעֵ֑מָה" - שיש לה נעימה (שירת החיות) ואינה ריקה מחיים, "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃"

"וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל" - כינוי לגבר, כגון "וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כׇּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙" וכגון "מִשִּׁכְמ֣וֹ וָמַ֔עְלָה גָּבֹ֖הַּ מִכׇּל־הָעָֽם", לפיכך ויט שכמו לסבול לשון והחזקת האדם (ויט כמו נטוי, לסבול ולשאת), "וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃"

"וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד"- למס זהו פועל של להמיס ןלמוסס, כמו "וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ:", הרי למס עובד כמו "וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה"

כל הפסוקים שהבאתי כאן לקוחים מתוך פרק בראשית פרק א (למעט "וַיְכַ֤ל" הלקוח מפרק ב), ומתייחסים לפעולות שנוקט הקב"ה בזמן בריאת עולמו במהלך שבעת ימי בראשית, הפסוק "וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃" לקוח מבראשית פר' מ"ט פס' ט"ו. חסד טוביה הלל (שיחה) 14:24, 24 בדצמבר 2023 (IST)