שולחן ערוך יורה דעה שצב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך יורה דעה · ג

<< · שולחן ערוך יורה דעה · שצב · ג

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

מי שלא קיים מצות פריה ורביה ושידך אשה ואחר שהכין צרכי חופה מת אחי המשודכת מותר לכנסה ולבא עליה אחר שבעה:

הגה: וכן אם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו מותר לכנסה כי היא מרחמת על בני אחותה יותר מאחרת (כ"כ בפי' הרא"ש והגהות מיימוני ומרדכי):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ו) מותר לכנסה כו'. כיון דאיכא הפסד בדבר אם לא יכנוס וגם לא קיים פריה ורביה וע"ל סי' שמ"ב:

(ז) מותר לכנסה. מיד ויבא עליה אחר שבעה כן כ' העט"ז והב"ח כתב דלא יבא עליה עד אחר שלשים ונראה דלא פליגי דהעט"ז מיירי בשלא קיים מצות פריה ורביה והב"ח איירי כשקיים:

(ח) כי היא מרחמת כו'. ולכן מותר אפי' בלא הפסד:


ט"ז

מי שלא קיים כו'. בטור איתא בלשון זה מעשה באחד ששידך ומת אחי המשודכת קרוב לחופה אחר שהזמין הקרואין והתיר ר"ת שתכנס לחופה תוך ל' משום פריה ורביה שלו כיון ששידך זאת ואם לא ישאנה לא ישא אחרת אבל אם לא שידך אע"פ שחפץ בזאת יותר מבאחרת אסור וכן הורה אדוני אבי הרא"ש הלכ' למעשה לאחד ששידך והכין כל צרכי החופה ומתה אחות המשודכת והוא לא קיים פריה ורביה והתיר לו לכנוס ולבעול אחר ז' ימים שיהיה לו הפסד בדבר אם לא יכנוס אבל בלא הפסד אמר שלא היה מתיר עכ"ל היתר זה הוא חידוש דאע"פ שהיא אבילה ואינה חייבת בפריה ורביה מ"מ התיר לה בשבילו שהוא יקיים פריה ורביה וזה לא מצינו בגמרא להיתר בהדיא אלא דמעשה שהיה כך היה סמוך לחופה והרא"ש לא סמך על ר"ת להתיר בזה אלא משום הפסד הסעודה שצירף לזה ומשים הכי במעשה דר"ת לא זכר כלום מהכנת צרכי החופה כמו שזכר בהוראת הרא"ש ובזה מתורץ מה שהקשה מו"ח ז"ל למה הצריך הטור לזכור שנית תורף המעשה בהוראת הרא"ש ולא כ' בקיצור וכן הורה אדוני אבי ז"ל למעשה משום הפסד דיש שינוי לשון בהוראת הרא"ש ובאבן עזר סי' י"ד כתב הטור סתם מי ששידך אשה ואירעה אבל כו' ולא זכר שם משום הפסד הסעודה והיינו לדינא הוא כן אבל למעשה אין היתר אלא משום הפסד סעודה וכהרא"ש וכ"פ בש"ע כאן והא דכ' כאן מותר לכנסה ולבוא עליה אחר ז' הך לכנסה הוא נמי אחר ז' דוקא דאין לומר משום הפסד מותר לכנסה אפי' תוך ז' דהא כ' הרא"ש פרק אלו מגלחין בשם ר"ת אפי' במקום פסידא לא התירו לכנוס תוך ז' אף באין לו בנים דלא התירו אלא באביו של חתן ואמה של הכלה דוקא וכל שכן שהיא אבילה ואינה מחויבת בפריה ורביה אלא ודאי כמו שכתבתי ובפרישה האריך בזה ולא עיין בדברי ר"ת שכ' הרא"ש בשמו כמו שזכרתי:

מותר לכנסה כי היא מרחמת. פי' כניסה לחופה דוקא התירו אבל לא לבעול עד אחר ל' יום בדין זה דהרי אין כאן מצות פריה ורביה:

באר היטב

(ו) לכנסה: כתב הש"ך הטעם כיון דאיכא הפסד בדבר אם לא יכניס וגם לא קיים פריה ורביה וע"ל סי' שמ"ב. והט"ז כתב דהך לכנסה קאי אלאחר שבעה דבתוך ז' אפי' במקום הפסד אסור ע"ש.

(ז) מותר לכנסה: מיד ולבא עליה אחר שבעה כ"כ הלבוש והב"ח כתב דלא יבא עליה עד אחר ל' ונראה דלא פליגי דהלבוש מיירי בשלא קיים פו"ר והב"ח איירי בדקיים עכ"ל הש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש