שולחן ערוך יורה דעה שו ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · שו · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הבכור בזמן הזה מוכר אותו הכהן אפילו לישראל תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדש בו את האשה שהוא כשאר ממונו אבל אינו נמכר במקולין ואינו נשקל בליטרא ומכל מקום מותר לשקול בו מנה כנגד מנה וכנגד כלי וקופיץ (פי' כמו סכין גדול ורחב וחידודו בולט באמצעיתו) והני מילי בשרו אבל חלבו ודמו וגידו וקרניו נמכרים במקולין ונשקלין בליטרא ושמנו של גיד דינו כבשר כיון שהוא מותר מן התורה:
מפרשים
(ט) ומקדש בו כו'. עיין בא"ע סוף סי' כ"ח:
(י) מנה כנגד מנה. פירש"י אם יש לו חתיכ' בשר חולין שנשקלה בליטרא יכול לשקול בשר בכור כנגדו והרמב"ם פי' חלק כחלק כגון שיחלקו אותו ו' או ז' ונותנין חלק בכף מאזנים זה וחלק בכף מאזנים זה ובעט"ז כתב בסתם כשני הפירושים וכן עיקר דהא שרינן אפי' כנגד כלי וקופיץ משום דדוקא ביו"ט אסרינן כה"ג בא"ח סי' ת"ק סעיף ב' משום דמחזי כעובדא דחול משא"כ הכא א"כ כל שאינו שוקל בליטרא ממש שרי וכ"ש כיון שאיסור זה אינו אלא מדרבנן ובמע"מ מגמגם על העט"ז בזה ואני הנלפע"ד כתבתי:
(יא) וגידו. בפרישה גרס וגידיו ופי' דקאי אכל הגידים שבבהמה אף המותרים לאכול דגידים אינן בכלל בשר:
מנה כנגד מנה. פי' אם יש לו חתיכ' בשר חולין שידוע משקלה יוכל לשקול בשר בכור כנגדה וכן נגד כלי וקופיץ:
אבל חלבו כו'. דלא עביד רבנן מעלה אלא בבשר:
דינו כבשר. פי' לענין שלא יהיה נמכר במקולין:
(ו) מנה: פירש"י אם יש לו חתיכת בשר חולין שנשקלה בליטרא יכול לשקול בשר בכור כנגדו והרמב"ם פי' חלק כחלק כגון שיחלקו אותו לכמה חלקים ונותנין חלק א' בכף מאזנים זה וחלק בכף מאזנים הב' לראות אם מכוונים במשקל.