שולחן ערוך יורה דעה שה ל
<< · שולחן ערוך יורה דעה · שה · ל · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
וכן מבכרת שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאה וילדה זכר ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון האבות פטורין והבן חייב לפדות את עצמו ואם ילדו שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
ילדו שתי נקבות כו'. קאי אסעיף כ"ט בשתי נשים של שני אנשים ושניהם לא בכרו וקשה לי למה כתב כאן בשני זכרים וב' נקבות דאז אין כאן בכור ודאי דכל חד יוכל לומר נקבה יצאה קודם ממני לימא רבותא אפי' בשני זכרים ונקבה אחת דאז הוה א' ודאי בכור דהרי שניהם לא בכרו ואפ"ה פטורים הבנים לפדות עצמם דכל חד יבריח וידחה על חבירו לומר כי הוא הבכור ובאמת כתב הטור כן בזה דפטורים ונראה דסעיף זה הוא לשון הרמב"ם ואיהו לטעמיה אזיל דס"ל בסעיף כ"ו דהבנים חייבים במת אביהם תוך ל' יום ולא מצי כל חד לדחות על חבירו ה"נ כן הוא והטור לטעמיה דפוסק גם שם לדחות על חבירו אלא דקשה לי הא ברייתא ערוכה היא כאן דפטור דאמרי' רב הונא תני ב' זכרים ונקבה אין לכהן כלום ותנא דידן כיון דשני אנשים הוא דמשכחת לה ובאיש אחד ושתי נשים לא משכחת לה לא מתני ליה ופירש"י והיינו בשתי נשים של ב' אנשים ותנא דידן דלא תנא פטור זה אלא בב' נקבות וזכר או ב' נקבות וב' זכרים משום דהך פטור דב' זכרים לא משכחת אלא בשני אנשים אבל באיש א' ושתי נשים לא משכחת לה דשם כיון דאיכא חד בכור יהיב האב חייב ה' סלעים לכהן להכי לא תני ליה הרי בהדיא דמדינא פטורים בשתי נשים של שני אנשים אפי' בשני זכרים ונקבה אחת ולמה לא פסקו הרמב"ם והש"ע ואם תרצה לומר דהך סוגיא אתיא כלישנא בתרא דלעיל דסבר ליה דמצי למימר כל חד לדחות על חבירו ואיהו פסיק כלישנא קמא כ"ש יש תפיסה על הרמב"ם כיון דסתמא דתלמודא וברייתא דר"ה ס"ל כלישנא בתרא היה לו לפסוק כן:
באר היטב
(כה) ילדו: כ' הט"ז דזה קאי אסעיף כ"ט בב' נשים של ב' אנשים ושניהם לא בכרו וקשה למה כתב כאן בב' זכרים וב' נקבות דאז אין כאן בכור ודאי דכל חד אומר נקבה יצאה קודם לו לימא רבותא אפי' בשני זכרים ונקבה אחת דאז הוי א' בכור ודאי ואפ"ה פטורים שניהם דכל חד ידחה על חבירו לומר דהוא הבכור ובאמת כתב הטור גם בזה דפטורים ונראה דהמחבר אזיל לטעמיה שכתב בסכ"ו דהבנים חייבים במת אביהם תוך ל' יום ולא מצי כל חד לדחות על חבירו ה"נ כן הוא אלא דקשה הא ברייתא ערוכה היא כאן דאף בכה"ג פטור וכו' ע"ש.