שולחן ערוך יורה דעה רמב ט

יש מי שכתב שכל הכתוב בספרים מפסקי הגאונים יכול להורות בימי רבו רק לא יורה דבר מלבו ולא יסמוך על ראיותיו לדמות מלתא למלתא מעצמו:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(טז) יש מי שכתב כו'. כתוב בהגהת דרישה ותימה דהא איתא בעירובין פרק הדר (דף ס"ב ע"ב) אמר לי ר' יעקב בר אבא כגון מגילת תענית דכתיב ומנחא מהו לאורויי באתרא דרביה אמר ליה הכי אמר רב יוסף אפילו ביעתא בכותחא בעי מנאי דרב חסדא כולהו שני דרב הונא ולא אורי ופירש"י מגלת תענית דלא היה דבר הלכה כתוב בימיהם אפילו אות אחת חוץ ממגילת תענית ולהכי קרי מגלה עכ"ל ש"מ אפילו דברים הכתובים בספר אסור להורות בפני רבו ואפילו תלמיד חבר כמ"ש התוס' דרב חסדא תלמיד חבר דרב הונא הוה ואפשר לומר דדוקא בפניו אסור כמ"ש מהו לאורויי באתריה אבל שלא בפניו מותר ועי"ל דההיא דמגילת תענית מיירי בדבר שנראה חידוש לשואל הוא דאסור וכמ"ש התוס' שם בהדיא ומהר"מ בא לומר בכגון שאין נראה לו דבר חידוש לשואל ואשמועינן דאפילו הכי אינו מותר אלא בכל שכתוב בספרים כו' וק"ל עכ"ל והא ודאי ליתא דודאי מהר"מ מיירי שיש חידוש לשואל כדאיתא בהגמ"יי שם וז"ל כתב מורי רבינו בשם ר"י דדוקא בדבר שיש בו חידוש אפילו ביעתא בכותחא ומגלת תענית שהזכיר הספר בכה"ג איירי אבל בדברים שהשואל יודע מנהגו של דבר כגון נטל"פ וכיוצא בו דכשמתירין לו אין נראה בעיניו דבר חידוש שרי עוד הורה מורי רבינו שכל פסק שאדם רואה בפירוש בספר מספרי הגאונים כו' וכ"מ להדיא מדברי המחבר שאפילו יש בו חידוש לשואל שרי וגם תירוץ הראשון אינו מחוור דאם כן הוי ליה לחלק הכי בהדיא ועוד דבאתריה משמע שלא בפניו אלא במקומו דאם לא כן הל"ל קמיה דרב הונח וא"כ כיון דשלא בפניו אסור מה לי במקומו או לא אלא נראה דמהר"מ סבירא ליה הך דמגלת תענית מיירי כשבא לדמות מלתא למלתא בדבר הכתוב במגילת תענית וק"ל:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}