הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רמב

סימן רמב

(סימן רמ"ב ש"ך ס"ק כ"ד) אבל בפניו אין להזכיר. והפר"ח בלקוטים חולק דאפי' בפניו מותר וראיה מקרא ואדוני משה כלאם:

(סעייד' י"ז) שלום עליך ר'. בב"ק (דע"ג ב') שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומורי וברמב"ם (פ"ב ה"ג מה' עדות) תכ"ד כדי שאילת תלמיד לרב ולא הזכיר שיעורו בודאי דסמך על מ"ש כאן בה' ת"ת דהיינו שלום עליך ר' והא בב"ק מבואר דהשיעור שלום עליך רבי ומורי ואולי דהיה להרמב"ם גירסא אחרת וחידוש שלא העירו מזה האחרונים:

(שם בהג"ה) בשלוםרבו. ע' בת' פמ"א (ה"א בהקדמה):

(ט"ז ס"ק ה') והטעם דכל שמשיב שלום. ולענ"ד דיצא להרמב"ם כן מההיא דריש ברכות (ד"ג א') לאחר שסיימתי תפלתי א"ל שלום עליך רבי והחזרתי לו שלום עליך ר' ומורי:

(סעיף י"ז בהג"ה) אלא בפתח הראוי למזוזה. ובכלל הזה בהכ"נ ובהמ"ד:

(סעיף י"ח) כ"ז שרבו עומד. כיון דעומד במקומו הראוי לו ע' לקמן (סי' רפ"ב) אבל כשרבו עומד לפוש כיון דאין זה מקומו הראוי צריך לעמוד מפניו אא"כ שרבו ברשות אחר ומזה מיירי דברי הרמ"א כאן במ"ש וכן כשהרב עומד כו' ולישנא דוכן שכתב הרמ"א אינו מדוקדק כ"כ ע' בש"ך (סי' רפ"ב סק"ב) והיכא דרבו עומד במקומו הראוי לו אפילו תוך ד' אמות א"צ לעמוד כ"כ במשבצות זהב לא"ח (סוף סימן קמ"ב):

(ש"ך ס"ק נ"ח) גם אבות העולם סוברים כן. בש"ך חוה"מ (סי' כ"ה ס"ק י"ד אות ט"ז) חזר מזה והעלה דאין מחזירין הדין זולת במומחה וקיבל עליו ע"י גדול ממנו:

(שם ס"ק נ"ט) אבל לא שת לבו. ע' תורת שלמים ח"ב נקרא לחמי תודה תשו' מו"ה ישעיה באסאן זצ"ל (סימן ג' דס"ג) שהעלה בכוונה דבתחילה כתב חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר היינו דאין בכחו להתיר ואף דיעבד לא מהני דכבר נעשה חתיכה דאיסורא אבל כאן ואפילו התיר וכו' אין לשני לאסור ולא כתב אין רשאי אלא דאין מהראוי לעשות כן מפני כבודו של הראשון:

(סעיף ל"ד) אבידת אביו. ואם אביו משכיר לו מלמד אביו קודם וכן אם אחר נותן השכירות לרבו אבידת הנותן קודם כ"כ בספר חסידים (סי' תקפ"ה) וכ' בס' באר שבע דסברא נכונה היא אלא שלא חילקו הפוסקים שכנה"ג:

(א) א"כ מה שסתם תחלה ע' במנחת יעקב (כמ"ו סקי"ג):

(ב) אלמא אי הוי דאורייתא. בתשובת שער אפרים (רס"י ס"ח) דחה זה והעלה לעיקר כדברי הרמ"א (חוה"מ סי' כ"ה) דמקרי רבים אף דאין מסכימים לדעת א' וע' בת' הראנ"ח (ח"ב סס"י ע"ד) וע' בס' גט פשוט להל' גיטין (סימן קכ"ב סק"ח) ד"ה איברא ראיה למהרי"ק וע' בס' בית אפרים בק"ה (סי' ל"ט אות י"ג) וע' בת' מהרי"ט (ח"ב סי"ט) ובת' נ"ב (ח"ב חח"מ סי' ג'):