שולחן ערוך יורה דעה רלח טו

"שבועה שאוכלנה" -- לא יצא ידי חובתו עד שיאכל כולה. לפיכך נשרף מקצתה אין צריך לאכול המותר שלא יצא בו ידי חובתו.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

אין צריך לאכול המותר. דעל אכילה כולה נשבע ולא יצא באכילת מקצתה כ"כ הרא"ש והטור והר"ן) ומזה נ"ל ללמוד במי שנשבע לחבירו לפרוע לו מנה ביום פלוני ואירע אונס שלא היה לו כל המנה לא כסף ולא שוה כסף באותו יום שהגביל לו שפטור מן השבועה כיון שלא יכול לקיים כמו שנשבע עוד יש ללמוד מזה במי שנשבע לפרוע מנה ביום פלוני ואם יעבור על השבועה יתן קנס י' זהובים ופרע לו המחצה שחייב לו הקנס כולו כיון שהשבועה היתה על כל הסך דוקא ואם אמר בלשון זה שבועה שאשלם לך מנה ביום פלוני ואם לא אשלם לך המנה אתן לך הקנס י' זהובים ונתן לו המקצת נותן לו הקנס לפי ערך מה שעבר ובח"מ סימן ע"ג סעיף י"ח הבאתי ראיה ברורה לזה מההיא דהמקבל דף ק"ד אי מובירנא לה כו' עיין שם:

באר היטב

עריכה

(יב) חובתו: (דעל אכילה כולה נשבע ולא יצא באכילת מקצת ומזה נ"ל ללמוד מי שנשבע לחבירו לפרוע לו מנה ביום פלוני ואירע אונס שלא היה לו כל המנה לא כסף ולא שוה כסף באותו יום שהגביל לו שפטור מן השבועה כיון שלא יוכל לקיים כמו שנשבע ועי' תשובת רדב"ז סימן ס' שלא פסק כן) כ' הט"ז מכאן יש ללמוד מי שנשבע לפרוע מנה ביום פלוני ואם יעבור יתן קנס י' זהובים ופרע לו המחצה שחייב ליתן הקנס כולו כיון שהשבועה היתה על כל הסך דוקא ואם אמר בלשון זה שבועה שאשלם לך מנה ביום פלוני ואם לא אשלם לך המנה אתן לך הקנס י' זהובים ופרע לו המקצת נותן לו הקנס לפי ערך ועיין בחושן משפט סי' ע"ג.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}