שולחן ערוך יורה דעה רלד נא

האשה שנדרה והתפיס אחר בנדרה או שאסרה עליה ככר בנדר ואחר התפיס בו והפר לה הבעל או האב היא מותרת והמתפיס בה אסור שאין הבעל והאב עוקרין הנדר מעיקרו כמו החכם:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(סד) והתפיס אחר בנדרה. משמע אחר יאמר ואני כמותה וע"ל סימן רכ"ט סעיף ג'. וכתב הב"ח תימה רבה דבסעיף ל"ז כתב כל' הרמב"ם דהבעל מפר בנדרים שענינם עקירת הנדר מעיקרו כו' וכאן כל' הטור שאין הבעל והאב עוקרים הנדר מעיקרו כמו החכם והלשונות חולקים וסותרי' זה את זה ומי שאמר זה לא אמר זה וצריך עיון עד כאן לשונו ותימה רבה לתמיהתו דא"כ לדבריו קשיא אהרמב"ם גופיה דהא מבעיא בש"ס איבעיא להו בעל מעקר עקר או מיגז גייז למנ"מ להתפיס אחר בנדר כו' ופשט ש"ס דמיגז גייז אבל בחכם פשוט במשנה וש"ס דמעקר עקר וכ"פ הרמב"ם גופיה בפ"י מה"נ דין ח' דבהתרת חכם הותר הראשון הותר כולו. ובפי"ג דין ט"ו גבי בעל דלא הותרה אלא הראשונה שהפר לה עיין שם אלא ודאי כדכתב הכ"מ רפי"ג וז"ל ועקירת הנדר שהזכיר הרמב"ם גבי בעל היינו שחל הנדר והבעל בהפרתו עוקרו ומבטלו (כלומר לאפוקי אומר אי אפשי שתדורי או אין כאן נדר כדלעיל סל"ז שאין כוונתו שלא היה רוצה בנדר מעיקרו אלא מפירו מעכשיו) ומאי דאיבעיא לן בעל אי מיעקר עקר אי מיגז גייז על ההקדמה מ"ש הרמב"ם שהבעל עוקר הנדר מעיקרו ומפירו שייך למבעיא הכי אי אמרינן דעקירה ממש עקרה ליה כיון שעל ידי שמבטלו משוי ליה כאלו לא היה או דלמא נהי דעוקרו מעיקרו ע"י הפרתו מיהו לא משוי ליה כאלו לא היה אלא כאלו חל הנדר והוא מבטלו ועוקרו ולזה קורא מיגז גייז עד כאן לשונו וא"כ מאי דאמרינן הכא שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם כלומר נהי דמעקר עקר ליה מכל מקום אינו עוקר כמו החכם שעוקר כאלו לא היה:

(סה) שאין הבעל והאב כו'. ומה"ט אם אמרה שבועה שלא אוכל והתיר הבעל הראשונה אין השניה חלה מה שאין כן בחכם כמ"ש לקמן סימן רל"ט ס"ק כ"ו:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

והתפיס אחר. פירוש שאמר וגם אני כמו זאת האשה שנדרה:

שאין הבעל והאב עוקרין. עיין מ"ש בסעיף ל"ז דלא קשיא מהכא:

באר היטב

עריכה

(מו) והתפיס: פי' שאמר וגם אני כמו זאת האשה שנדרה ואין להקשות מסעיף ל"ז דמשמע דהבעל עוקר הנדר מעיקרו דנהי דמיעקר עקר מ"מ ליה אינו עוקר כמו החכם שעוקר כאילו לא היה כ"כ הש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}