שולחן ערוך יורה דעה רלד כה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלד · כה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
הבעל (או האב) יכול להפר בלא שמיעה אם הוא פקח אבל אם אינו שומע והוא מדבר אינו יכול להפר:
- הגה: ויש חולקין דאף פקח אינו יכול להפר עד שישמע (הטור והרא"ש וסמ"ק) ומיהו אם הפר ואח"כ שמע הוי הפרה (ר' ירוחם ועיין ס"ק מ"ג):
מפרשים
(מב) אבל אם אינו שומע כו'. דראוי לשמוע בעינן לאפוקי חרש שאינו שומע כלל:
(מג) ומיהו אם כו'. הכי מוכח בש"ס (דף ע"ב) מיהו מסיק הרא"ש שם בפירושו שצריך לומר הרי הם מופרים לכשאשמע ובע"א לא תועיל הפרה ובאב צריך שתהיה בתו ברשותו לכשישמע וכ"נ מדברי הר"ן שם:
בלא שמיעה. זה דעת רמב"ם וטעמו כיון שעכ"פ ראוי הוא לשמיעה כמו שאמרו כל הראוי לבילה כו' ע"כ יכול להפר בלא שמיעה שיאמר כל נדרים שנדרת יהיו מופרים ולא שמען ובגמרא הוי [דין] זה איבעיא להו ולא איפשטא רק שבדרך את"ל אמרו שמפיר והרמב"ם פוסק בכל מקום כפי האת"ל ופרכינן בגמרא ממ"ש לעיל סעיף י' דרך ת"ח כו' והא לא שמע ומשנינן דמפר כדי לבדוק בה אם יש שם נדר וכשתספר לפניו אז ישמע ויפר לה והיש חולקין הוא הרא"ש דאינו פוסק כאם תמצי לומר ובפרישה כתב טעם הרמב"ם דשמע אביה כתיב ולא כתיב בבעל ושמע ואיזה תלמיד טועה כתבו דבהדיא כתיב ושמע אישה אלא דבגמרא מיבעיא אי ושמע אישה דוקא או לאו דוקא וברמב"ם כתוב בהדיא בזה דבעל ואב שוין:
(לב) שומע: דראוי לשמוע בעינן.
(לג) ואח"כ: ומסיק הרא"ש שצ"ל הרי הם מופרים לכשאשמע ובענין אחר לא מועיל הפרה ובאב צריך שתהיה בתו ברשותו לכשישמע.